Episodes
Friday Sep 29, 2023
Wednesday Aug 30, 2023
פרק 29 / נתלי יצחקוב / שינויים כפתח להזדמנויות חדשות
Wednesday Aug 30, 2023
Wednesday Aug 30, 2023
כתלמידה של המסורת הבודהיסטית אני יודעת שאחד מסימני הקיום הבסיסיים היא הארעיות, כלומר העובדה שאנחנו חיים בשינויי מתמיד וכל דבר מסביבנו ובתוכנו משתנה כל רגע ורגע. אבל, נדמה שבתקופה האחרונה השינויים תפסו קצב מסחרר, העלו הילוך והם משפיעים על כל תחום אפשרי בחיים הציבוריים, בחברה, בכלכלה ובחיים הפרטיים של כולנו
במפגשים שלי עם בעלות עסקים, הבנתי שהעסקים שלנו מושפעים מהשינויים הללו פעמיים. פעם אחת, העסק מושפע מהשינויים עצמם - שינויים בצריכה, עליות מחירים, התיקרות חומרי גלם, קשב נמוך של הלקוחות ועוד, ובפעם השניה, העסק שלנו מושפע מהשינויים שחלים בנו- יש מי שמגלה שיש לה פחות פניות לניהול העסק ולשיווק, או בילבול גדול לגבי המטרות והיעדים, עייפות מוגברת ותופעות נוספות ומגוונות, כך שהעסק שלנו מושפע פעמיים מהשינויים השפעה מבחוץ ומבפנים
עם התובנה הזאת ואופטימיות שיא, פניתי בשנית לנתלי יצחקוב טרנדולוגית, מרצה וחוקרת והזמנתי אותה להתארח בפודקאסט " עסקים מדברים". שוחחנו על השינויים, הזדמנויות החדשות שקיימות, על מה אפשר ורצויי לעשות למען פיתוח התשתיות, היציבות והתנופה של העסק כבר היום. ניצלתי את המפגש גם בכדי לדבר על הCHATGPT ועולמות ה AI וכיצד הם יכולים לסייע לעסק שלנו, באיזה מקרים כדאי להעזר בהם ולאן כל זה הולך... הצטרפו אלינו.
Friday Jul 28, 2023
Sunday Jul 02, 2023
Friday Mar 31, 2023
פרק 26 / ליטל רוטמן / איך ליצור פודקאסט משלך?
Friday Mar 31, 2023
Friday Mar 31, 2023
אולי גם את דמיינת את עצמך עם פודקאסט משלך, אולי זה רק חלום מופנם ובישן מהסוג הזה שיום אחד תרצי להגשים או אולי כזה שכבר הצהרת עליו בקול רם. גם עבורי פודקאסט היה בגדר רעיון , חלום רחוק וגדול לפני מספר שנים, וכך גם עבור ליטל רוטמן שראיינתי בפרק הזה. שוחחנו על הדרך המיוחדת והכל כך קלילה ליצירת פודקאסט משלה, על כל השלבים ההכרחיים ובעיקר על תחושת הסיפוק והערך שהפלטפורמה הזאת מעניקה. הפרק הזה הוקלט כבר לפני כמה חודשים וחיכה בסבלנות לרגע המתאים שלו לצאת אל אוויר העולם, זה פרק שאני פשוט מאוהבת בו, שיחה כל כך נעימה, מלאת מידע ותובנות, מזמינה אתכן להצטרף אלי
Saturday Mar 25, 2023
פרק 25 / תמרה אפרת / איך להצליח כלכלית ולהרוויח מאמנות
Saturday Mar 25, 2023
Saturday Mar 25, 2023
אומנים ויוצרים תמיד סיקרנו אותי, מעבר ליצירתיות השופעת ולתוצרים המרגשים, השתוקקתי להבין כיצד הם מצליחים להכנס לבועת היצירה ולברוא שם עולם חדש משלהם מנותק מהבחוץ וממה שקורה. אני שרגישה כל כך "לבחוץ" הזה ועוסקת באובססיביות בהבנת תהליכים, סיטואציות מורכבות ותופעות חיצוניות שונות, התקנאתי לא אחת ביכולת של אומנים ויוצרים להשתבלל לתוך בועה של עשיה שמתכתבת עם הלב שלהם. עם הסקרנות הזאת, ניגשתי לראיין את תמרה אפרת אומנית רב תחומית ומעצבת שעוסקת בקשר שבין אומנות לטכנולוגיה ועסוקה מאוד בימים אלו לקראת תערוכת יחיד שתתקיים בתל אביב מסוף מרץ ועד סוף אפריל 2023
על מה שוחחנו בפרק
איך זוכים במענקים כספיים שמסיעים לאומנים
איך מתארגנים לתערוכת יחיד ומה הם השלבים השונים בתהליך יצירת תערוכת יחיד
איך מתחילים להרוויח מאומנות
איך משווקים ארוע של תערוכה דרך נטוורקינג ואינסטגרם
שאלון לקראת הראיון-
אני מעצבת רב תחומית ואמנית. יש לי סטודיו שפעיל כבר כמעט עשור. העבודות שלי עוסקות בקשר שבין מלאכות מסורתיות וטכנולוגיות מתקדמות. אני מרצה על עיצוב בשנקר ובויצו חיפה. בנוסף נותנת הרצאות ומייעצת לחברות וסטארטאפים בנושאי טקסטיל וטכנולוגיה. יש לי תואר ראשון בעיצוב אופנה משנקר ותואר שני בעיצוב וטכנולוגיה מבצלאל
גדלת בבית שבו ההורים מנהלים עסק משותף "אפרת קובלסקי אדריכלים"?" מסקרן אותי איך זה השפיעה עליך עובדה זו כילדה? ואיך זה השפיע ומשפיע על היותך בעלת עסק בעצמך
ההורים שלי הם לגמרי השראה בשבילי. הם בנו את העסק שלהם בשתי ידים, כל החיים שלהם זה העבודה והעסק, זה כולל את התחומי עניין שלהם, החברים שלהם, התחביבים שלהם. אפילו בתור ילדה גם הטיולי משפחה לחול היו לראות בניינים, או לתערוכות אמנות ואדריכלות. אני לגמרי מושפעת מזה, כל החיים שלי סובבים סביב העסק. כשיש עומס בסטודיו אני שם 24/7 גם בשישי, בשבת, אני מסוגלת להגיע ב5 בבוקר לסטודיו כי אני סקרנית לראות איך דברים ששרפתי יצאו מהתנור. אני ממש מחכה בבוקר להגיע לסטודיו וליצור, זה המקום האהוב עליי. כל התחביבים שלי קשורים בעיצוב וזה לגמרי ממלא את העולם שלי.
מדוע בחרת להיות אומנית רב תחומית ולא מעצבת אופנה או כל תחום עיצובי אחר עם מותג
אני חושבת שהיום בעולם שאנחנו נמצאים יש חשיבות כל כך גדולה לחיבורים רב תחומיים. הם האפשרות שלנו לחדש ולייצר נקודות מבט חדשות. אני מרגישה שהרבה מקצועות דיי מיצו את עצמם, כלומר כבר לא מחדשים, ודווקא החיבור עם תחומים אחרים כמו מדע, מחשבים, ביולוגיה פותח עולמות חדשים ומצביא לתוצרים מפתיעים. אני מאוד אוהבת שיתופי פעולה, לעבוד עם אנשים נוספים אני מרגישה שידע של שני אנשים ביחד הוא כוח. התואר השני בבצלאל פתח לי לגמרי את המחשבה, עשיתי שם תואר בעיצוב וטכנולוגיה, וזו הייתה הפעם הראשונה שנחשפתי לפרויקטים רב תחומיים. זה ממש העיף אותי, נתן לי המון השראה, פתח לי עולם שלם של דברים חדשים שלא הכרתי. היה לי ברור שזה הכיוון שמעניין אותי לחקור ולעסוק בו.
האם אומנים חייבים להיות עניים? האם יש לך בתוכך אמונה כזאת?
עד שהכרתי אותך לגמרי חשבתי ככה, שאי אפשר או קשה מאוד להתפרנס מאמנות. וכבר כמעט שנה שאנחנו עובדות ביחד, והגישה שלי השתנתנה לגמרי. אני חושבת שאם תשאלי את רוב המעצבים והאמנים מה החלק שהם הכי פחות אוהבים בעבודה שלהם הם יגידו שזה העיסוק בכסף. במהלך התהליך איתך הבנתי שזה לא צריך להיות ככה. פתאום אני נהנית לפתוח את האקסל ולמלא את ההוצאות, או לתכנן את התקציב לתערוכה. וגם הבנתי שאפשר להרוויח מזה אם רק לומדים להתנהל נכון. היום אני מבינה שאם מתמידים, עובדים קשה ומייצרים מוצרים יפים זה לא מספיק. צריך גם להבין את קהל הלקוחות, צריך לדעת לתמחר נכון, לבחור חומרים, לדעת איך לשווק, ברגע שמבינים את כל המכלול אפשר להתחיל להרוויח.
אשמח שתשתפי מידע ותתני טיפים על גיוס וזכיה בפרסים ומענקים שמסייעים לך ליצר אומנות ותערוכה בימים אלו, אלו מקורות ישנם היכן זה מתפרסם ואיך זוכים
זה דבר ממש חשוב, שלא כל כך מלמדים בבתי ספר לעיצוב. יש המון מקורות לקבל פרסים ומענקים. האמת שיהיה לי ממש מזל וזכיתי בהרבה מענקים ופרסים ממש שווים שעזרו לי לממש כמה מהפרויקטים הגדולים שלי, כולל את התערוכת יחיד שלי שתפתח בקרוב שבה תומך משרד התרבות והספורט שמפרסם מענקים שווים כל שנה, וגם מפעל הפיס שזכיתי במענק שלו ב2018. בנוסף יש עוד מלא קרנות וקולות קוראים שיצא לי לקבל. האמת שהדרך הכי טובה לעקוב היא דרך המגזין פורטפוליו של יובל סער, הם מפרסמים את כל הדברים האלו בצורה מסודרת וקל לעקוב. רוב הדברים נפתחים סביב ינואר. שווה להכין מראש תיק עבודות והצהרת אמן, ואז ברגע שיוצאים הקולות הקוראים רק צריך לעשות התאמות קטנות לכל קול קורא.
בסוף מרץ שזה עוד 10 ימים תתקיים תערוכת יחיד שלך אשמח לדעת מה הם השלבים לבניית תערוכה? מי הספקים שצריכים להיות מעורבים בתהליך כזה? איך את מנהלת את התקציב של התערוכה? ומה מקורות ההכנסה הצפויים?
כן זה ממש עוד שנייה, ואני בהתרגשות מטורפת!
כבר הרבה זמן שרציתי לעשות תערוכה יחיד, זו תערוכת היחיד השנייה שלי, הראשונה הייתה מזמן ב2015 במוזיאון בית העיר. היה לי רעיון כללי לתערוכה שהוא היה פיתוח של טכנולוגיה שאני עובדת עליה כבר כמה שנים, היא התחילה מהתזה שלי לתואר השני ומשם עברה הרבה גלגולים. הגעתי עם הרבה רעיונות לטליא ינובר, שהיא האוצרת שלי וביחד גיבשנו את הקונספט לתערוכה סביבו נבנו העבודות. התערוכה עוסקת בקוד אלגוריתמי ותרגום שלו למלאכות שונות. את הקוד הטענו בתכנים משבריים, בעיקר סביב משבר האקלים. הקוד יוצר למעשה את הפטרנים אותם אני תופרת לאובייקטים שמוצגים בתערוכה. אחרי שגיבשנו את הקונספט התחלתי לעבוד על האובייקטים. העבודות מתחילות בעבודות המייצגות את היצורים ה"חיים", הוא יהיה קיר מלא בצורות של פרחים/ריף אלמוגים חי. כשתמקדמים בתערוכה היצורים החיים מאבדים מהחיות שלהם והופכים למעין מוטציות שנוצרות ע"י התערבות האדם בטבע, הם מאבדים מהצבעוניות שלהם, והופכים לגופים אפרוריים וגמלוניים, עד שלבסוף נוצרת הקפאה שלהם. הם הופכים למעין מאובנים אותם יצרתי מקרמיקה.
אם אני צריכה לנסות לפרק לשלבים, אז זה התחיל עם רעיון ראשוני, אותו הגשתי למענקים וקיבלתי מענק ממשרד התרבות והספורט והקרן ליוצרים עצמאיים עבור התערוכה. אחרי זה פניתי לגרליה BY5 שבה דמיינתי את התערוכה, זה חלל מדהים עם אור מהמם.
אחרי שהודיעו לי שקיבלתי את המענק התחלתי לקדם את הקונספט ביחד עם טליא. אחרי הקונספט התחלתי לעבוד על האובייקטים, הייתי צריכה להבין ממה הם יהיו עשויים? מה חומרי הגלם. אני עובדת עם טקסטיל וקרמיקה. רציתי לעבוד עם לבד, זה חומר שאני מאוד אוהבת. בארץ אי אפשר להשיג לבד איכותי אז טסתי ללונדון להביא אותו. חודשיים לפני התערוכה עשינו פגישה על עיצוב התערוכה, החלטנו איפה כל דבר יעמוד, איזה פודסטים ואביזרי תצוגה צריך לייצר. בחודש האחרון עבדתי באינטנסיביות על האובייקטים ניסיתי לסיים את הרוב הגדול לקראת יום צילום שעשיתי עם הצלם דן ופרץ והסטייליסטית נורית קריב. הכנו רשימת מוזמנים, ועבדתי על היחצ לתערוכה שאותו עושה לי עדה לחובר. שבוע הבא יהיו יומיים הקמות בגלריה. את התקציב לתערוכה עשינו ביחד וזו הייתה אולי הפעם הראשונה שנהנתי ממש לעבוד על משהו שכרוך בתקציבים, ואני מרגישה שזה ממש בזכותך, שהצלחת להראות לי שזה לא כזה מפחיד, וזה יכול להיות אפילו מהנה. אני מנהלת אותו באקסל, יש את הצפי הוצאות, ואז עמודת הוצאות בפועל. קיבלתי מענק שמכסה חצי מההוצאות של התערוכה, ואת החצי השני אני מקווה להשיג ממכירת העבודות. כל העבודות יהיו למכירה.
איך את משלבת בימים אלו של תערוכה יחיד, יצירה ועשיה בנפחים גבוהים גם אורח חיים שפויי אמהות, זוגיות, יוגה וכו
חד משמעית לא משלבת אורח חיים שפוי :) אני כל כולי בתוך היצירה, בצורה מאוד מאוד טוטאלית.
בגדול לא ישנתי 3 חודשים, אני קמה כל יום ב4 בבוקר, מתיישבת לעבוד. בפילטיס לא הייתי חודשיים, לא ראיתי חברים ואת המשפחה כבר מלא זמן. בקיצור אני כל היום בסטודיו כולל שישי וכולל שבת. מקווה שעוד 10 ימים הכל ירגע ואוכל לחזור קצת לחיים.
Thursday Feb 16, 2023
פרק 24- שיחת לייב על קולקציה משותפת- שלי גרוס, גילי רביד, סהר שלו
Thursday Feb 16, 2023
Thursday Feb 16, 2023
פרק ספיישל הכולל שיחה שעוסקת בשיתוף הפעולה שלקחו בו חלק
גילי רביד מעצבת טקסטיל בעלת מותג היוגה והאופנה אנג'לי
שלי גרוס סופרת בלוגרית ועיתונאית אופנה
סהר שלו עיתונאי, חוקר אופנה, ובעלים של חנות בגדי הגברים אוסף
והמנחה של המפגש דפנה לוסטינג עיתונאית, שדרנית רדיו ומנחת טלויזיה
הפרק הוקלט בלייב בנוכחות קהל
מוזמנים להצטרף ולהנות כפי שאני נהנתי משיחה מלמדת ומהנה
ספוטיפי-http://bit.ly/3xpTIzN
גוגל פודקאסטים- http://bit.ly/3XuBGqQ
אתר של טלי לבינגר-http://bit.ly/3S1RTCO
אנג'לי- https://www.anjaly.com/
Wednesday Jan 18, 2023
פרק 23 / נתנאלה כחלון לוי / האומץ לחשוב בגדול
Wednesday Jan 18, 2023
Wednesday Jan 18, 2023
קסם, לב פתוח, עומק, התרגשות, סינרגיה, מילים שמסבירות מה חוויתי בהקלטה עם נתנאלה כחלון לוי
נתנאלה כחלון לוי. יזמת, יוצרת, יבואנית ומפיקה. בת זוג של אבירם ואמא של אהבה. בעלת חנות לחומרי יצירה ומוזה " נתנאלה דוט קום". מפיקת יריד החלומות של נתנאלה יריד עיצוב ולייפסטייל הגדול בישראל, יריד איכותי ומוקפד, חוויה משמעותית למבקרים ולמציגים. מנהלת קהילה של עשרות אלפי עוקבים שהולכים איתה לאורך שנים רבות. בימים אלו מתחילה את שנתה ה- 17 כבעלת עסק עצמאי. נדבר על הדרך העסקית שהיא עשתה, על הצלחות אתגרים וחלומות גדולים.
מניחה את זה כאן ופשוט מפצירה בכם/ן וקוראת לכם/ן לפנות 48 דקות ולהקשיב
Thursday Dec 29, 2022
פרק 22 / גלית פרידמן נוי / מעריכת דין למותג נעליים מצליח
Thursday Dec 29, 2022
Thursday Dec 29, 2022
לפעמים מחליטים להתחיל מחדש, לעזוב את המוכר והידוע ולפנות לדרך שונה ואחרת. להתחיל מחדש זה תמיד מאתגר, על אחת כמה וכמה כשהדבר קורה בגיל 45 ומצריך גם למידה של עולם תוכן שונה מהמקצוע בו עסקת שני עשורים. שינויי כזה מצריך למידה רבה ופיתוח של מיומנויות חדשות, ועלול ליצר חשש ממפגש עם הלא נודע ולעורר שדים רדומים, או מאידך, ליצר תחושת התחדשות, פריצת גבולות ותשוקה מחודשת.
כשגלית פרידמן נוי האורחת שלי בפרק החדש בפודקאסט, עברה מעריכת דין וטיפול בתיקי גירושין לתחום עיצוב הנעליים היא חשה סוג של הקלה. יציאה ממקום קשה של סכסוכים ומאבקים, לעולם יפה שעושה טוב ונעים. מבחינתה זה היה נהדר לשים בצד 20 שנות קרירה כעורכת דין ולפנות לעולמות העיצוב. הגישה החיובית והבשלות האישית אפשרו לה לשמור על אופטימיות והתלהבות גם נוכח אתגרים רבים וכישלונות שהופיעו במהלך הדרך העסקית
החדשה. ענף יצור ועיצוב הנעליים בישראל, ששגשג בעבר, נמצא כיום בסטגנציה וכל מפעלי הנעליים שהיו בישראל נסגרו עד האחרון שבהם!. גלית נכנסה לתחום מאתגר זה ובנתה צעד אחר צעד את מותג הנעליים אמריה- AMRIA והצליחה להגיע להרבה לקוחות, לחנויות בוטיק ולבבות של נשים שכבר נשבו בקסמו של המותג. להאזנה-
ספוטיפי- https://bit.ly/3jtwHZ2
גוגל- https://bit.ly/2RkzmGk
אתר טלי לבינגר- https://bit.ly/3G78ZcC
תספרי קצת על הרקע שלך- איפה גדלת? האם כילדה ונערה בלטת או אהבת את תחום האופנה? מה בחרת ללמוד באוניברסיטה? מדוע בחרת בתחום הזה
אני גלית בת 50. נשואה ואם לשלוש בנות. גרה בחופית. אנחנו מגדלים סוסים (בעלי – הידוע בכינוי מגשים החלומות הפרטי שלי, רוכש את בעלי החיים ואני המטפלת של גן החיות), כלבים, וחתולי רחוב.
גדלתי בקריות, נולדתי בקרית ים ולאחר מכן בקרית חיים, עד הצבא. ילדות של פעם. הורים צעירים (שהיו דור שני להורים ניצולי שואה, ממש ילדים למשפחות שניות). מלא חברות, אח אחד והורים מאוד מאוד אוהבים. מאז ומעולם אהבתי בגדים, סמרטוטים כמו שאמא שלי כנתה. עבדתי מגיל צעיר, מאוד כדי לרכוש לעצמי מותגים. אז זה היה בנטון. ונעליים, מטורפת על סניקרס. היו לי עשרות זוגות. הכי משוגעות שיש. תמיד היתה לי אמירה שלי באונה, אני חושבת. גילחתי בגיל 17 את כל הראש והשארתי פוני. אמא שלי כמעט הרגה אותי. קצת מרדנית, תלמידה טובה בסהכ. לא סמים אבל לגמרי בורחת מידי פעם עם חבר שהיה גדול ממני בשבע שנים.
כנערה אהבתי לכתוב, ולדבר... בעיקר להתווכח. לדחות מבחנים, לרבי עם המורים... איך שהוא ידעתי שארצה ללמוד משפטים. שירתתי בצבא כמדריכת חיר ובמהלך השנה השניה, אבי שכנראה חשש מאוד שאטוס ליטול אחרי צבא שכנע אותי ללמד משפטים באנגליה. שבועיים בלבד אחרי השחרור טסתי, בקושי בת 20. בדיעבד, הייתי עושה דברים אחרת, קוד מטיילת וכו, מאידך הרווחתי את המגשים.
עריכת דין- כמה זמן היית עורכת דין? במה עסקת? מה אהבת במקצוע הזה? ומה פחות
עסקתי במקצועי כעורכת דין כעשרים שנים, קרוב לעשור הייתי שכירה ולאחר מכן שותפה במשרד שעסק במעמד אישי. אהבתי, אז, את העבודה. דיני נפשות. בעשור הזה נולדו בנותיי הגדולות, עמית ואריאל. אחרי עשור, לקחתי פסק זמן ופניתי ללימודים, קורסים שונים והתחלתי את התואר השני. במקביל עבדתי במפעל המשפחתי. אחרי כמה שנים, המגשים שכנע אותי לחזור למקצוע ולעבוד איתו. עוד שבע שנים, חלפו, במה שהתחיל בבואי תכתבי לי קצת סיכומי, ערעור וכאלה....
בגיל 45 הרגשתי ששבעתי. דורון במקביל העתיק יחד עם שותפו אתכל הפעילות לתא, והתמזג עם משרד נוסף והמשך העבודה היה תלוי בנסיעות יומיות לתא. זה שבר אותי. גם לעבוד במקצוע שהיה כבר שנוא עלי וגם לסבול שעתיים בפקקים,
ואז דורון הציע שאלך לעבוד כקניינית. אני כמובן מאוד פיקפקתי, בת 45 מגיל 23 עורכת דין, אז עם שני תארים ותזה להגשה כחלק ממה שקיוותי שיהיה הדוקטורט שלי.
באותה תקופה הבנות למדו בביה"ס הדמוקרטי, ואמא של אחת הבנות היא בעלת רשת חנויות אופנה. שינעתי אותה שהיא צריכה קניינית, בהתנדבות, בהתחלה עבדתי במקביל חצי שבוע כעורכת דין וחצי בקניינות. דרכה בעצם הגעתי לעולם הנעליים. כחלק מהמוצרים שהיו בחנות , היו גם נעליים, קולקצייה מאוד קטנה שהיא עיצבה וייצרה. בתחום הזה היא נתנה לי יחסית חופש ואצלה עיצבתי יחד איתה שתי קולקצייות נעליים, למדתי על העורות על האימומים וכאן היה הבסיס שלי לעולם הנעליים.
אחרי מספר חודשים כאשר עזבתי לחלוטין את עיסוקי כעורכת דין, רציתי כבר לעבוד במשרדה מלאה בקניינות, אותה אמא אצלה עבדתי, אמרה שאין לה יכולת לשלם לי, והיא הציעה שאעצב נעליים.
זה כמובן נשמע לי מופרך אבל אמרתי לעצמי ננסה. באותה תקופה עשיתי כמה הסכמי גירושין, ואני זוכרת ששכר הטרחה של תיק אחד הוקדש כולו לייצור הקולקצייה הראשונה שכללה 4 דגמים של סנדלים שטוחים. בסגנון גריק סנדל היום.
מתי החלטת לעזור את עולם עריכת הדין? ומה חווית כשקיבלת את ההחלטה הזאת? האם מיד ידעת במה את הולכת לעסוק ולאן פנייך מועדות? האם היה סוג של משבר זהות? מחשבות כמו- מי אני אם אני לא עורכת דין? איך קיבלו את השינויי הזה הסובבים אותך (בן זוג, הורים, חברות, הבנות)? איך זה מרגיש שעוזבים את המוכר והידוע ועוברים לתחום חדש ולא מוכר
אני חייבת לומר שאת הרוח הגבית נתן לי המגשים ומכאן שמו. הוא לא מבין דבר באופנה אבל מספיק אוהב אותי כנראה בשביל לומר לי, תגשמי לעצמך חלומות. אל תדאגי לפרנסה אני כאן. בעיני זה מופלא. אני יודעת מאיזה עיסוק הוא מגיע, כמה הוא תובעני וקשה. יש שיאמרו מסוכן. אף אחד לא עזר לנו, כל מה שיש לנו הושג בעשר אצבעות של כל אחד מאתנו.
אז ייצרתי אבל לא באמת ידעתי מה לעשות עם זה. שהרי אני לא קרובה אפילו לתחום. מגין 24 אני עורכת דין. מי לי ולאופנה. חברה טובה, בשם נעה שהקימה באותה תקופה מיזם אופנה מופלא שנקרא שמועה, חנו שפועלת על בסיס שבוע בחודש ואגדת בתוכה מעצבים, הבטיחה לי שהיא תתן מקום לסנדלים וכך היה. החנות שהחלה את דרכה בכפר ויתקין, סמוך לביתי הציגה בין יתר מרכולתה את הסנדלים. ואפילו מכרה . התנאי שלי היה שנעה לא תספר מי עומד מאחורי המותג. מאוד מאוד חששתי מתגובות של אנשים. שהרי כולם מכירים אותי כעורת דין מה פתאום מעצבת. עבורי זה ממש היה באיזו זכות את מכנה את עצמך מעצבת.
ובאת איזה אחהצ ישבתי אצל חברה, והגיעה חברה שלישית שמספרת על סנדלים מדהימים שיש אצל נעה.... מלבי לדעת שאני מאחורי.
ככה התחילה אמריה. ברקע היו ועדיין שתי חברותיי הטובות, עדח, שהיא כמוני עורכת דין, והיא עומדת מאחורי השם (שמורכב משמות בנותיי), ומאחורי העניינים המשפטיים של אמריה, ומירב, שהיא מעצבת, ואתן מכירות, והיא נותנת לי הרבה אינפוטים על העיצובים גם בצבעים ועיצובים, וגם מהמקום של הפרקטיקה,
נעלים- מה לך ולזה? למה בחרת בעיצוב נעליים דווקא מבין כל האפשרויות
התגלגלתי, ממש כך, לא בטוחה שאם הייתי יודעתבמה זה כרוך הייתי באמת מגיעה לשם.
מה אפיין את השנתיים הראשונות של בניית המותג אמריה? איזה מותג החלטת לבנות (איכות, מחיר, מיצוב)? אילו אתגרים היו לך בתחילת הדרך? איך התמודדת עם העובדה שאת לא מעצבת נעליים, לא למדת עיצוב ואת לא מכירה את השוק? מה למדת על התחום הזה בארץ? במי נעזרת בכדי להתקדם ולהתמקצע?
ואווו היה קשוח. עבורי קשוח עד היום. מכל הבחינות.
קודם כל לא הכרתי כלום. אחרי שעשיתי את הקולקצייה הראשונה וייצרתי אותה בחברון כי זה היה הדבר היחידה שהכרתי, עדי חברתי גילתה על יריד שפוני. שם הכרתי חברה מעצבת נעליים והיא שלחה אותי לגל שוקרון, שהעבירה באותה עת קורס לעיצוב נעליים. דרך גל הכרתי את אודי שפיגל שהיה היצרן הראשון שלי ועבר איתי ימים כלילות של שאלות ולימד אותי את הבסיס. במקביל נסעתי לאיטליה לתערכוה. הכרתי יצרנים ונסעתי שוב לבד. עברתי ממקום למקום, במפעלים של אימומים, עקבים (עם חלקם אני עובדת עד היום), ושאלתי המון. כל הזמן. למדתי. עד היום זה חלק עיקרי אצלי. דרך אודי הכרתי את שי שהיה יצרן הסוליות שלי, וגם אותו שאלתי וחקרתי.
אחרי שני באוניברסיטה מעולם לא למדתי נעליים. הפכתי אוטודידקטית וזה היה נעים לי מאוד. עד היום לא למדתי למעשה באופן מסודר ואני מעשירה את עצמי בקורסים והרצאות.
הייתי כל כך חסרת ידע ולא רק בתחום עיצוב וייצור הנעליים אלא גם בכל מה שמקיף את התעשיה הזו. לא היה לי פייסבוק ולא אינסטגרם שלא לדבר על אתר. למדתי לאט לאט לדבר בשפה חדשה. וזה היה הכיף הכי גדול שלי. נסיתי, ומי שמכיר אותי ידוע שזה לא פשוט עבורי, לקחת אוויר ולהנות מהדרך.
אני חושבת שגם את נכנסת לחיי אחרי שנה או שנתים וחלק ניכר מההצלחה, או יותר נכון מההתקדמות של אמריה אני זוקפת לך. אני באמת חושבת שבכדי שדבר כזה יקרה צריך הרבה מאוד אנשים שיתמכו בו. זה לא יכול לקרות רק אם אני שם.
יש הרה מאוד אנשים שלוקחים חלק בזה. החל מהבית, חברות ואנשי המקצוע.
מתי התחילו להגיע פריצות הדרך בעסק? אילו פעולות שיווקיות עזרו לך בכדי להגיע ללקוחות הרלוונטיים? באילו דרכי שיווק בחרת? ומה היה אפקטיבי עבורך
אני לא מאמינה בפריצה. וזה מצחיק כי זה היה החלום שלי. שמישהו יגלה אותי והכל יתפוצץ. וזה ממש לא קרה. בדרך למדתי שבעבודה קשה מאוד, את מגלה אט אט את קהל הלקוחות.
אני יודעת שבכל מכירה אני חושפת את אמריה למישהי חדשה. אני מאמינה שאם הנעליים שלי יהיו לה נוחות, ואת העיצוב היא מן הסתם אוהבת , היא תחזור.
אני מנסה לבנות איזו שהיא קהילה סביב הנעליים. לתת ערך. כי הרי לא באמת מדובר בנעליים בלבד. מדובר בנשי כמוני. שמספרות את הסיפור שלי. בדכ הבנות שירכשו אמריה גם ישאלו אותי מהיכן הבגדים שהיו בצילומים, אני מנס ליצור משהו עגול שלם.
לגבי אפיקי מכירה אני מאמינה שצריך הכל. אני אולי חלשה בחלק אבל גם חנותפיזית, גם רשתות, גם ממומן, גם מדיה גם בלוגריות הכל. גם חנויות. ירידים, פופאפים. לא לוותר על כלום.
כמו רשת עכביש שתווים שצריכה לכסות כמה שיותר.
ספרי קצת על ההחלטה לעבור למפעל חדש, וכיצד מצאת את המפעל בו את עובדת כיום? איזה יתרונות יש למהלך הזה עבורך ועבור המותג? ואילו חסרונות
בקרונה סגר היצרן הראשון שלי את המפעל. דבר שאילץ אותי לעבור ליצרן אחר בתל אביב.זמן קצא לאחר מכן סגר היצרן של הסוליות. זה דחף אותי להעתיק את הייצור לחול. אני אציין שעוד לפני הקורונה נסעתי ובדקתי מפעלים באיטליה ובתורכיה. אבל המחירים שביקשו ממני היו מאוד מאוד גבוהים. בקורונה, חזר אלי אחד היצרנים שמאוד רציי לעבוד אצלו והציע שנתחיל בתנאים נוחים יותר. ההחלטה שלי לעבור נבעה בין היתר ממצב התעשייה הקשה בארץ. מכונות שנות מאוד, מיעוט אפשרויות בפן העיצובי, מיעוט יצרנים. קשה מאוד לדעתי לייצר היום בארץ. גם אם מביאים את כל חומרי הגלם. הייצור עצמו בעייתי, ומאוד מיושן.
מוטיבציה ונחישות אלו שתי תכונות שמאוד מאפיינות אותך, מאיפה מגיעה המוטיבציה הגבוהה? מה עוזר לך לשמור על רמה גבוהה של אנרגטיות ונחישות? מה מעורר אצלך את המוטיבציה? ומה את אומרת לעצמך שעוזר לך להמשיך לדחוף קדימה כשישנן כישלונות ואכזבות? יש לך מאנטרה מסויימת? נקודות כוח או כל דבר אחר שעוזר לך לשמור על מוטיבציה והנחישות
כמו שאמרתי אני לא מאמינה בפריצה, או לפחות זה לא קרה אצלי. הבנתי די מהר שרק עבודה קשה תקדם את אמריה. עקב בצד אגודל. ממש כך. היו ועדיין יש המון נקודות משבר. זה מאוד קשה להנל עסק של מסחר. אני מכירה את עולם העצמאות, עבדתי כעורכת דין עצמאית, אבל ההתעסקות עם מלאי וייצור, התלות באנשים אחרים יכולה להטריף אותי. יש חלקים שלמים באמריה שאין לי שליטה עליהם. בנוגע לאמביציה, כזו גם, כך גם הייתי כעורכת דין. עבדתי תמיד מצאת החמה. עד מספר שהיא זוכרת אותי עם עמית שהיתה בת חצי שנה בגן שעשועים מדברת בטלפון עם לקוחות.
אני תחרותית מאוד, נגד עצמי, גלית נגד גלית. כמובן שהאתגרים שאת מציבה בפני גם הם דוחפים אותי. אני רוצה לטורף את החיים, האמתשהיום בעיקר דרך אמריה. הבנות הגדולות שלי לא בבית, הן חיילות ואני מאוד מאוד נהנית לראות מהצד מה הן הופכות להיות ולתת תמיכה והכוונה שצריך. אביה בת 16 והיא בבית ואנחנו מלמדים ותומכים. אבל יש לה מן הסתם עולמות משלה והיא פחות ופחות זקוקה לנו ביומיום. דורון שותף במשרד מאוד מצליח בתחום הפלילי ומנהל חיים מלאים. כך שאני היום פנויה לאמריה. אני יכול לחלום אמריה 24/7.
כשיש אכזבות אני חופרת לעדי ומירב. הן מרימות אותי. מגיעלהן הרבה מאוד קרדיט על הדרך של אמריה.
מה התוכניות של אמריה להמשך? פה המקום לספר על החנות החדשה, המיקום ומטרות אחרות.
התוכניות, יש לי המון. את מרסנת ומתעדפת אותן. החנות החדשה היר כמובן חלק אבל החלום האמיתי שלי הוא לצאת לחול.
אמריה פונה לקהל חדש בעיני. נשים כמוני בגילאי 45 וצפונה, שהן לקראת סיום גידול ילדים, בשיאן, עובדות, מנהלות חיי חברה, עוסקות בספורט, פעילות ורוצות להראות טוב, מלבי לוותר על הנוחות. אני חושבת שזה קהל שקצת נזנח. נשים שהן בשיאן, בעלות יכולת כלכלית, שמוכנות ורוצות להשקיע בעצמן, אחרי שסיימו לבנות בית, לקנות לילדים, והן פנויות סוף סוף לעסוק בעצמן.
Wednesday Dec 14, 2022
פרק 21-תמי אשד- מעצבת תכשיטים - איך למכור עם חיוך ובקלות
Wednesday Dec 14, 2022
Wednesday Dec 14, 2022
תמי אשד פרק 21
העסק של תמי אשד חוגג עשור וזו הזדמנות נהדרת לספר על הדרך העסקית שעברה. תמי משתפת בשינויים האסטרטגיים שהתחוללו בעסק ובטיפים נהדרים בתחום המכירות והתקשורת עם הלקוחות בעיקר במפגשי פנים מול פנים. מה נלמד מהפרק הזה? כיצד לגשת ללקוחות וליצר איתם מרחב בטוח, אמון ועסקה נעימה עם טעם של עוד. כיצד לשנות כיוון עסקי שאיננו מדוייק ולהסכים לפתח כיוון אסטרטגי שונה ממה שחלמת, איך לצאת מהמינוס בחשבון העסקי ולהגיע לריווחיות ויציבות, ואיך להצליח להכנס לאקדמיה כמרצה ולייסד תוכנית הכשרה חדשה. כל זה ועוד בפרק החדש מוזמנים ומוזמנות
ספרי קצת על הרקע שלך ,איפה גדלת? ומתי החלטת לעסוק בצורפות/ תכשיטנות
גדלתי ברמת אפעל, כילדה חובבת שזירת חרוזים, כבר מגיל מאוד צעיר הייתי מכינה תכשיטים, מיד אחרי הצבא בזכות המענק הלכתי ללמוד בלימודי החוץ של שנקר צורפות.
בטיול בדרום אמריקה למדתי טכניקות של קשירות מאומנים ברחוב, וכבר בטיול בבואנוס איירס עשיתי מכירת תכשיטים ראשונה בבר של ישראלים
ישר שחזרתי לארץ ידעתי שאני אלמד תואר של עיצוב תכשיטים, זה היה החלום שלי
התחלתי בגיל 24 ובשנת 2011 בגיל 28 סיימתי את התואר בשנקר
מה למדת ואיפה? בת כמה היית
איפה עבדת אחרי הלימודים? והאם מיד פנית לעצמאות
תוך כדי השנה השלישית לתואר, עבדתי בבוטיק של מעצבות ישראלית, בכיכר מסריק- גברת לוין. שם עבדתי קרוב ל-4 שנים ומכרתי עיצובים של מעצבות ישראליות. בגברת לוין למדתי תקופה לנהל את החנות שמיכל הבעלים יצאה לחופשת לידה.
למדתי מה זה קונסיגנציה, איך למכור ללקוחה הישראלית, איך לעבוד עם בוטיקים, ובעיקר להבין את השוק הישראלי.
במקביל יום נוסף בשבוע עבדתי כמדריכת צורפות בחרוז כזה
בסוף התואר בשנקר, המשכתי לעבוד בגברת לוין, פיניתי לעצמי יום בשבוע, להתחיל לעבוד על הקולקציה המותג שלי. אמא שלי נתנה לי פוש, ואמרתי לי תתחילי ! פשוט תתחילי
שנה הראשונה לסוף התואר עבדתי במספר עבודות
ושנה אחרי שנקר. פתחתי את המותג שלי
לקחתי סטודיו עלוב ברחוב מטלון בשוק לוינסקי. שם השקתי את הקולקציה הראשונה שלי ביום ההולדת ה-29 שלי
הזמנתי את כל החברים והמשפחה וזו הייתה חגיגה של ממש
בשניה שסיימתי את ההשקה ידעתי שאני יעבוד בקונסיגנציה מול חניות, כי זה מה שהכרתי מגברת לוין.
ספרי על העסק שלך בשנתיים- שלוש הראשונות? איפה עבדת פיזית? מה איפיין את הקולקציות? באילו אתגרים ניתקלת בתחילת הדרך? ובכלל מה איפיין את 3 השנים הראשונות
השנים הראשונות של העסק היו ממש פאן
לא ממש היה לי אכפת מכסף, רק רציתי ליצור, לעשות את האומנות שלי, היצירה שלי, לטרוף את העולם
לא היה לי אכפת משום דבר. רק לעשות צורפות כל היום וכל הלילה
היה לי מאוד קל להתחיל לעבוד מול חנויות בקונסיגנציה, כי זה מה שהכרתי והיו לי הרבה מעצבות קולגות שהיה לי קל להכנס ולמכור אצלם
הכנתי קולקציות מחומרים "זולים" פליז בציפוי זהב
בהמשך ישיר של הפרויקט גמר, הקו העיצובי שלי תמיד היה גאומטרי מתוחכם ואלגנטי
שנה הראשונה הסטודיו שלי התנהל במטלון, שם הייתי צריכה לעזוב כי התחלפו הבעלים
חיפשתי בית חדש עבור היצירה שלי. ומצאתי חורבה ברחוב דוד רזיאל ביפו
לשמחתי יש לי בן זוג מעצב תעשייתי עם ידי זהב
יחד שיפצנו ועיצבנו חלל שעד היום הוא הבית השני שלי, חלל עבודה לאומנות שלי, לצורפות שלי פרזנטציה לתכשיטים שלי
החלל עבר הרבה שינויים
שניה לפני שילדתי שיפצנו אותו מחדש, והיום החלל מזמין הרבה יותר שיח פגישות עם לקוחות באווירה אינטימית ואישית
השנים הראשונות שלי ביפו, פתחו לי דלת ורעב לפנות לשוק העולמי
הרחוב של הסטודיו הוא דרך מעבר לשוק הפשפשים והים
רחוב יפה שכיף ללכת בו, והסטודיו הוא ממש
Off Broadway
לא קשור לשכנים הגולשים שלי
פגשתי כל כך הרבה תיירים ודיברתי בעיקר באנגלית, זה עשה לי חשק למכור את העיצובים ועבודת ידי בחול
לא ממש זוכרת קשיים מאותה תקופה, בעיקר זוכרת שהיה לי מינוס בבנק, לא הייתי מאוזנת
לא ממש התבגרתי
בתחילת הדרך בחרת לשווק לחו"ל והשתתפת בתערוכות קבועות, ספרי על התערוכות הללו? מה אהבת בהן? ולמה בחרת בדרך המכירתית הזאת? וגם למה החלטת בסופו של דבר בשלב זה, להתמקד בשוק המקומי ולא בחו"ל
הכל התחיל מטיול לפראג שלי ושל אמא שלי. חיפשתי חנויות של תכשיטים עכשווים לבקר בהם, מחיפוש בגוגל מצאתי תערוכה בברצלונה
ממש ספונטני שלחתי את הטפסים הדרושים ובאופן מאד מפתיע, התקבלתי. מאותו רגע הדלת נפתחה, והכרתי את כל שאר התערוכות שיש באירופה להציע
משנת 2014 טסתי לשלוש תערוכות בשנה באירופה
ברצלונה, רומניה ואמסטרדם
במקביל, עשיתי שת"פים עם אתרים מברלין שמכרו את העיצובים שלי
חנויות בניו יורק, איטליה, בלגיה ועוד
קסם לי השילוב של ייצור האמנות שלי, עשיתי מנעד של קולקציות, מסחריות יותר אומנותיות יותר
זה מאד החמיא לי שהצלחתי לגעת בקהל של נשים בכל העולם
לפגוש בעלות גלריה ואספניות שקנו את היצירות שלי
קסם לי גם למתוח את גבול היצירה שלי וליצור לשם האומנות ולא המכירה
באירופה מתקיים סצנה מאד חזקה של תכשיטים עכשוויים
במינכן יש סצינה מגניבה של תערוכה בשם- שבוע התכשיטים מינכן
באים לעיר מכל העולם במשך שבוע יש מספר מוקדים מגניבים של תערוכות עכשוויות
יצא לי להציג פעמים. בשנים 2017+2018
ובשנת 2019 הצגתי עם 2 קולגות חברות טובות שלי בשבוע התכשיטים באתונה
בנוסף, ברומניה יצא לי להעביר כנס ל-60 אומנים על איך למכור את העבודה שלך באנגלית, זו הייתה חוויה מטורפת יוצאת מן הכלל
השילוב של למכור בארץ בחניות, מכירות, בסטודיו. לצד פעילות באירופה היה כיף לא רגיל
לטייל באירופה עם התכשיטים שלי קסם לי מאד. רכשתי לי מלא חברים שעד היום אני בקשר איתם מרומניה, אמסטרדם, אתונה ומינכן. זה אדיר מבחינתי
אבל תמיד הייתה חוסר יציבות, חוסר איזון
בתערוכה השניה שהייתי באמסטרדם, התחלתי את הייעוץ איתך, וכבר אז משהו החל להשתנות אצלי. לקחתי את התערוכה הזו ברצינות יתרה והרגש שלי מאד השפיע עלי
היה לי יום שבת מאד מוצלח ובערב יצאתי לחגוג במסעדה
ככ התרגשתי שהיה לי יום מוצלח שכנראה לא הייתי מפוקסת והשתחררתי יתר על המידה
היום האחרון של התערוכה היה לי קלקול קיבה והיום הכי חשוב הייתי ממש חולה
שם הבנתי כמה אני רגישה
ואיך הכל קשור להכל
בשנה השלישית שלי באמסטרדם הייתי כל כך מפוקסת וכל כך חדורת מטרה
שחזרתי לארץ פשוט מפורקת. הייתה תערוכה מוצלחת אבל בזכות הליווי שלך. הבנתי שהתערוכות האלו לא ממש רווחיות, וגם אם אני מרוויחה יפה ומוכרת טוב, שאני חוזרת לארץ אני ממש תשושה. לוקח לי זמן לחזור לשגרה
משם כמובן הדרך הייתה ברורה, נכנסתי להריון- קורונה והופ לא יצא לי לחזור לתערוכה בחול מאז 2019
מתי החלטת לפנות ליעוץ עסקי? ולמה? מה היו האתגרים איתם התמודדת
מה זכור לך מהשלבים הראשונים של היעוץ? וכיצד זה השפיע עלייך ועל העסק
לא ממש החלטתי על דעת עצמי. די קיבלתי "בעיטה" בתחת מאמא ובן זוגי
הם די דחפו אותי לפינה ואמרו לי- מה נסגר? מתי תתחילי לעשות כסף
כאילו כל הזמן עשיתי כסף אבל התנהגתי כמו ילדה. לא ממש הייתי יציבה
ראיתי מותגים כמו קו ו Two tone שהתחילו פחות או יותר איתי, פתאום תפסו גל וממש הפגיזו, נכון שזה אופנה, אבל הרגשתי שהן על הגל
שאלתי אותם, מה מו מי- וישר השם שלך עלה
לא שאלתי יותר מדי, ישר התקשרתי אליך
היה לי בעיה בסיסית פשוטה, איך לקחת את היצירה הזו שלי שאני ככ אוהבת, איך עושים מזה כסף. הרי אני מאמינה בערך שלי, סגנון העיצוב שלי, אני יודעת שיש לי קטע שונה. אבל הייתי ילדה
הדבר הבסיסי של להבין הכנסות מול הוצאות לא ידעתי לעשות
האתגר הכי חשוב שהיה לי זה להשתחרר מהחבל התבור שהיה לי ולהיות לחלוטין עצמאית. הייתי לפני קניית בית, וידעתי שאני רוצה להיות אחראית על החיים שלי
ואת הסתכלת לי בעיניים כמו מבוגר אחראי, שסוף סוף מישהי נתנה לי את הסתירה שהייתי צריכה לקבל. אמרת לי מאד פשוט- אין ברירה
את הגעת בול בזמן הנכון. באיזה שהוא אופן אנחנו תמיד נצחק על זה, אבל ביגרת אותי. עברתי איתך דרך, מסע, מסלול
ההבנה שבעסק, אין ברירה והרבה יש עשייה של דברים שאנחנו לא אוהבים לעשות
האתגר שעדיין לא נפרץ עבורי הוא מכירת און ליין, אבל אין לי ספק שהשנה הזו היא השנה של חיי
הליווי שלך עוזר לי גם לתכנן את השנה וכל פעם להגדיל את עצמי ברמה השנתית
בנוסף, יש לי את הידיעה התמידית של כל חודש צריך פעילות 1 שתקרה
מכירה / פופאפ / אירוע
מתי החלטת לעסוק גם בהוראה וכיצד פיתחת את התחום של לימודי צורפות מול האקדמיה ?, לאחר כמה שנים שכבר היה לך עסק רצית להתרחב להוראת הצורפות? ספרי קצת על התפקיד שלך בקורסים הללו? ועל פתיחת הדלת בשנה הראשונה... בקיצור איך הבשיל וקרה מרעיון למציאות
הוראה זה חלק בלתי נפרד מהאישיות שלי
מאז שאני זוכרת את עצמי, אני ילדת צופים/ מפקדת בצבא…אני חייבת ללמד, זה הדלק שלי
איך שסיימתי את הצבא ישר הלכתי לעבוד בחרוז כזה ומיד התחלתי ללמד שם שזירת חרוזים. עזבתי ללימודי שנקר ואיך שסיימתי חרוז כזה שאלו אותי אם אני רוצה ללמד צורפות? משולחן קטן בחרוז כזה שלמדתי צורפות הגדלתי להם את הסדנא לקומה שלמה עם שולחן וציוד מקצועי. אבל אחרי כמה שנים הרגשתי שאני רוצה ויכולה עוד! רציתי אקדמיה
עזבתי שם הכי בטוב שיכולתי, עשיתי סקר שוק, להבין איזה מסגרות ותכנים יש בארץ שלנו ללמוד צורפות שזה לא תואר
קצת כמו שבונים קולקציה. חיפשתי מלא השראה מבתי ספר ברחבי הארץ
ידעתי שאני חייבת ליצור משהו מאפס כזה שאין בעוד מקום
מסלול שיחבר בתוכו מספר אלמנטים- צורפות, עיצוב, אמנות, טכנולוגיה ויצירת קולקציה
פניתי למכון הטכנולוגי חולון עם הרעיון שהיה לי
מהפגישה הראשונה עד שהמסלול הראשון נפתח- לקח שנה, אולי יותר
זה מטורף, אבל אני בחורה מאד מתמידה, אבא שלי לימד אותי התמדה היא הכוח בחיים
שיגעתי אותם, נדנדתי להם כל חודש
עד שזה קרה
חודש הבא אני פותחת את המסלול ה- 8 ! לא יאמן
זה מסלול מדהים שמשלב בתוכו המון ידע והעשרה. סיור מפעלים, לימוד תלת מימד והכי חשוב כל תלמיד יוצא עם קולקציה ביד שבסוף הם יכולים לצאת לדרך
זה הבייבי שלי שאני מאד גאה בו
בלתי נתפס בכלל שזה קורה. עד היום אני בהלם איך אני עשיתי את זה מאפס ממש לא ברור מאליו
אז לפני ...3.. שנים נכנסת להריון ואמה המתוקה נולדה, ספרי כיצד האמהות החדשה השפיעה על העסק? כמה זמן העסק תיפקד בצורה פחותה? איך ומתי יצאת מזה? ומה היו התחושות שליוו את התקופה הזא
אמה שלי נולדה באוקטובר 2019. עבדתי כמו משוגעת בשנים 2018-2019. בחודש השביעי להריון אני ואייזיק שיפצנו את הסטודיו, ממש הכנה לקראת האמהות. בשניה שהסטודיו היה מוכן לצד קולקציה חדשה של זהב ויהלומים, עשיתי מסיבת השקה של הסטודיו ושל הקולקציה.
ידעתי שסוף סוף יהיה לי חודש לעצמי להתכונן ללידה.
3 ימים אחרי ההשקה ירדו לי המים, לא נשאר חודש ולא נעלים
הסטודיו היה מוכן, קולקציה חדשה מוכנה, שום דבר לא היה מוכן בבית. כלום
הרופא אמר לי- מה את לא מבינה, בלי תינוק את לא חוזרת הביתה
ילדתי בשבוע 36+5
אמה הגיע לעולם, ממש כמו אמא שלה, זורמת
כבר אחרי שבועיים חזרתי ללמד. לא יכולתי להפסיק ולעזוב את המסלול שלי
לא ממש חזרתי לפעילות בסטודיו , ממש אש קטנה. אבל להוראה הייתי חייבת לסיים את המסלול
לקחתי את העצה שלך, והתמסרתי לאמהות
את אמרת לי אל תדאגי, העסק יחזור קחי את ההפסקה הזו, זה חשוב
כך עשית. נהניתי מחצי שנה של חופשת לידה, סגרתי מסלול 4 ופתחתי מסלול 5. והופ קורונה. בא לי ממש מתנה
במקום לכעוס על עצמי. אוי אני לא עובדת, אוי מה אני עושה שנגמר לי חופשת לידה. פשוט הקורונה נתנה לי הארכת זמנים ומענק עבודה. היה לי מזל
היה לי מאד מאד קשה לחזור לפעילות של העסק
אני מרגישה שהקורונה הייתה תירוץ טוב, אבל ידעתי שיש לו תוקף
אפשר לומר שאמה הייתה לקראת גיל שנה וחצי +. חזרתי לפעילות מלאה בעסק
האמהות טרפה לי את כל הקלפים, ממש הרגשתי שאני מתאבלת על היותי אמא
זה היה מאד מבלבל
אני בן אדם מאד מסור, נאמן בכל דבר, נותנת 100%
האמהות הייתה חשובה לי, הנקתי עד גיל שנתיים את אמה
החזרה לשגרה לקחה זמן גם בגלל הקורנה וגם בגלל שהייתי באבל שלקחו לי את הזמן
הזמן, זה המילה שמלווה את חיי
כאדם יוצר, אמנית, צורפת המילה זמן מקבלת משמעות אחרת שאת אמא
עד היום קשה לי שיש זמן מוגבל ליצירה שלי
להיכנס למוד עבודה, לזן ולצלול לצורפות זה לא פשוט
קודם כל אני מעצבת, צורפת, אני לא מוכנה שאף גורם חיצוני יגע בתכשיטים שלי. הכל חייב להיות 100% אני
לוקח לי זמן עד שאני נכנסת לשוונג
וזה שיש שעון חול כל פעם שאני ביפו ביאס אותי הרבה זמן
ידעתי שיש לי קולקציה של זהב ויהלומים מטריפה ביד. ככ האמנתי ביצירה החדשה שלי, רציתי לצעוק אותה חזק כמה שרק אפשר
בזמן הקורונה הכללים השתנו והאינסטגרם תפס תאוצה מאד חזק
הרגשתי שאני מאחור, שכל הקולגות שלי מפגיזות ובפעילות, ואני דממה
פחדתי להעלות תמונה לפיד, שמא היא לא תתקבל באופי הנכון, לפי שלשות ולפי הסטייל המקובל
ירד לי הביטחון, הייתי ממש על הקרשים
בעצתך, הבנתי שאני צריכה עזרה
ובזכות השידוך שלך שנתת לי את ניצן, השנה וחצי האחרונה בהחלט החזירה לי את הכוחות והאמונה שאני מביאה את האומנות שלי בדרך הכי טובה שאני יכולה לתת
ניצן היא היועצת השיווקית שלי
הכל אצלי אורגני, והמסר שלי עובר בצורה מאד טבעית וככה הקהל שלי מכיר ורואה אותי טוב יותר
סוף סוף אני מרגישה שהמסר מגיע ליותר קהל, לאט לאט צעד צעד זה קורה
סוף סוף מגיע אלי קהל שלא מכיר אותי ואני שומעת יותר ויותר משפטים כמו - וואו זה ממש שונה
יש לי קולקציה מאד קטנה של תכשיטי יוקרה, היא לא גנרית, לא מתאימה לכל אחד
רק למבינות עניין שמחפשות את האחר. טוויסט קטן אלגנטי ויצרתי
זה מאד חשוב לי. ומי שנכנס לחלל שלי ביפו, ישר מזהה את הקו האסטטי שלי
זה לקח זמן ואני עדיין בתהליך. אבל השיתוף פעולה עם ניצן מייצר יציבות לי ולעסק
- כניסה לתחום הזהב- מדוע קיבלת את ההחלטה הזאת? כיצד זה השפיע עלייך? איפה היו הקשיים והאתגרים בשלב הזה?
שנתיים לפני שילדתי התחלתי לקבל הזמנות בזהב ויהלומים, כל פעם מכיוון אחר
כל ההזמנות היו עבודות אישיות
התאכזבתי באיזה שהוא שלב מעצמי, מה הרי אני קודם כל מעצבת, צורפת בעלת מקצוע. לא יתכן שאין לי קולקציה של זהב ויהלומים תחת ידי
לקח לי זמן בתחילת הליווי שלך להבין שזה אופציה שיכולה לעשות לעסק שלי ממש טוב, ויום אחד האסימון נפל, הביטחון הבשיל ואני ממש זוכרת את היום שאמרתי לך שאני רוצה להתחיל זהב ויהלומים, היה לך חיוך מאוזן לאוזן. רצית שזה יבוא ממני
ישבתי ימים כלילות לפתח ולפצח את הקו שלי בעולם הזה
זה תחום מאד משעמם, גנרי, הכל נראה אותו דבר
רציתי להביא בשורה, לחדש, להבריק
הצפתי את עצמי במחקר עמוק להבין מה יש בשוק העולמי, איזה סוגי שיבוץ יש, איזה יהלומים
איך אני מצליחה לחדש
והאמת שאני מאוד גאה בתוצאה הסופית. יש לי ממש כמה דגמים בודדים של טבעות אירוסין. וכל אחד מהם הוא הבייב שלי שאני מאד שמחה שהצלחתי לפתור את הנוסחה שעובדת עבורי
יש כמה דגמים אומנותיים, שונים אך לצד זה מאד ענידים ואלגנטיים
אני עדיין בדרך, במסע שלי בתוך העולם שלי
עדיין הטבעות לא מתאימות לכל אחת. אבל הנשים שכבר עונדות אותן מאד מאושרות.
- מכירות בירידים ללקוחות ומכירה ישירה בכלל- אני חושבת שאת מאסטרית בתחום המכירות והקשר האישי עם לקוחות, תוכלי לספר איך את עושה את זה? מה מנחה אותך במכירה ללקוח? האם מאז ומתמיד זה בא לך בטבעיות? איזה טקס או הכנה מנטאלית את עושה לפני כל יריד? מה מסייע לך לפנות ללקוחה בצורה טבעית ולא לראות זאת כמכירה אגרסיבית? איך את סוגרת עסקאות
נתחיל מזה שיש לי הרבה נסיון, סיפרתי בהתחלה על היותי מוכרת בבוטיק של מעצבות שנתן לי ביטחון לעמוד מול נשים אנשים
נמשיך עם זה שאני אוהבת אנשים, וקולטת אותם ממרחק
אני מקווה שזה ישמע טוב, אבל יש לי יכולת סריקה תוך שניה לקלוט איזה טיפוס עומד לידי ומה הטעם שלה
וזה שאני קלה עם אנשים זה הקלף שלי
אני דוגלת בלתת שירות 100%. אני חושבת שזה כוח עליון
והלקוחה שלי תוך רגע תתאהב בי. כי אני חושבת ובאמת מאמינה שהלקוח תמיד צודק
אני אשמח לתת טיפים למאזינים שלנו נותני שירות. בטח אם זה מכירת מוצר
גם שעבדתי בגברת לוין, גם אצלי בסטודיו ביפו וגם במכירות בעולם ובארץ
קודם כל שקט
לתת ללקוח להתבונן בשקט
ואז לתת לו את התחושה שירגיש בנוח
אני בחיים בחיים לא אגיד משפטים כמו: צריכה עזרה / יש לך שאלה
אני אגיד הי, תרגישי חופשיה. או הי מה שלומך, או שאם זה מכירה שיש גם בגדים והיא מחזיקה שקיות, אני אשאל אותה- נו קניית משהו יפה
או אם היא תלבש משקפיים מגניבות או תיק מעניין ישר אני אחמיא לה
יש לי עוד מלא דוגמאות. הכל הכל רק לא לדבר על התכשיטים שלי
אם היא תישאר עוד אני אסביר במשפט, על החומרים ועל זה שהכל נעשה בעבודת ידי. חשוב מאד שיהיה מחירים על המוצרים, ככה לא יהיה לה הרבה שאלות
ואם אני רואה שיש ללקוחה עגילים, וואיו וואי "הלכת עליה."... היא ישר רואה את הסטייל שיש עליה, ואז אני שואלת אם בא לה שאעשה לה גם קומבינציה מגניבה על האוזן
הכל בקול צחוקים. קליל. גם אני תמיד אוסיף משפט כמו, בואי זה לא חתונה. רק למדוד
הכל הכל כדי שיהיה לה נוח ונעים
והכי הכי חשוב, אני אשאל את השם שלה
וכל הזמן, אפנה אליה בשמה
אם זה פגישה 1:1 אצלי בסטודיו, הכל מאד אינטימי… אנחנו נקשקש קודם כל עליה, על מה היא עושה בחיים שיחה כיפית. לפעמים גם בוכים אצלי. כי אני באמת מקשיבה ומתעניינת
אני בשיחה אגיד מספר פעמים, כי מדובר על סכומים גבוהים, שאת יכולה להגיד לי לא, תרגישי ממש בנוח. זה ממש בסדר לא להחליט
והכי אני אוהבת לשלוח אותם הביתה לחשוב על זה
אני תמיד עושה מחקר היות ואצלי בסטודיו זה התאמות אישיות
ושלוחת הצעת מחיר מסודרת
כרגע אולי לא סגרתי עסקה 1 מלקוחה שבאה אלי לפגישה ביפו
אז יש מכירה אינטימית ביפו, שם אני לא צריכה להתכונן וגם אין לי צפיה
כן כן לא לא
מכירות שאני יוצאת אליהם
אני עושה ממש הכנה נפשית
לרוב אני מתייעצת איתך, שואלת אותך מה דעתך, כמה אני יכולה למכור באותו אירוע… או עם עצמי אני חושבת על סכום
ואז בימים שלפני האירוע אני עושה מדיטציה, שיח פנימי עמוק עם עצמי
לפעמים גם כותבת במחברת שלי
ממש נושאת תפילה של, תמי את יכולה, את חזקה, את תצליחי, אני מאחלת לך שיבואו לקוחות טובים, ויהיה לך כיף. ממש שמה את כל הכוונות שלי בלהצליח
ובאירוע עצמו, אני לא זזה מהשולחן שלי רק לשירותים
לא יושבת לא בטלפון לא זזה
אף פעם לא עומדת מאחורי השולחן, תמיד זזה מסביב, תמיד עומדת בגובהה העיניים של הלקוחה
סופר חדורה וסופר משקיעה
זה מאד רגיש, אבל התפילה שלי לפני האירוע מרגיע אותי ונותנת לי ביטחון
ואני יכולה בוודאות להגיד שאני ממש משמחת נשים, וכולן נותנות לי חיבוק בסוף המכירה. גם אם זה סכום קטן וגדול, כולן חברות שלי
זה ממש דלק
מה צורת השיווק שלך כיום? קרן שביט, סטודיו, ארועים בבית ובכלל, חברות ושיחת פנים מול פנים בשכונה וכד
ניצן היא המלאך שקיבלתי, בזכותך. היא הקפיצה לי את המסר של המותג
ובזכותה השיווק שלי הרבה יותר אחיד, ברור ואורגני
לא הוצאתי שקל על קמפיין ( בינתיים)
אספר על ניצן שהיא עושה אסטרטגיית שיווק היא עיצבה ועשה מיתוג מחדש
בזכותה שיניתי את שם המותג שלי נפרדתי מהשם הישן והיום יש לי לוגו חדש
בזכות זה שאתה מוציא אנרגיה, היא חוזרת אליך בחזרה בכל מני דרכים
אתה משקיע, זה חוזר
יש לי מזל ענק, אני מוסרת הזמנות, ומקבלת הזמנות
לצד ניצן, שיחד אנחנו עושות תוכנית חודשית של פעילות שיווקית
גיליתי את כוח הקהילה, ומאז שאני אמא גיליתי שכל הלקוחות ממש מתחת לאף, יש לי קהילה מדהימה ביד אליהו. וכל החברות שעושות איתי ספורט, ואמהות עונדות את התכשיטים שלי, בסוף כולם פה ממש ליד. ואחת מספרת לשניה.
גם בקבוצות בפייסבוק כותבים עלי מלא זה כיף
והכי חשוב, גולת הכותרת, קרן שביט. פנתה אלי בשנת 2017, היא ממש מטורפת
יש לה קהל לקוחות כל כך אחר משובח ואיכותי
היא עושה אירועים בכל רחבי הארץ, ואני קיבלתי מתנה ענקית שהיא מזמינה אותי כל פעם מחדש. עשיתי איתה עשרות אירועים כל פעם במקום אחר בישראל
זה הגדיל את הקהל ואת העוקבות, והיום יש לי לקוחות חדשות שבאות ישירות אלי
הכל בזכותה ! היא ממש מתנה ואני אסירת תודה שהיא מזמינה אותי
אייזיק ואני פעם דיברנו על זה, שאחרי עשור, אין מה לעשות. באופן טבעי המעגל גדל
בהתחלה זה משפחה וחברים, ואז הם מספרים לחברים שלהם, ואז באופן טבעי זה זורם מפה לאוזן
הכי כיף לקנות ישירות ממעצב שאתה מכיר וסומך עליו
- מחדוש תכשיטים מה את אוהבת בזה? כיצד זה עובד
הכל התחיל מלקוחה חברה מהשכונה שקיבלה שלל ירושה ענקי
היה לה חשוב שנשמור על הזהב שהיא קיבלה
נפגשנו לפגישה ביפו 1:1 היא התלהבה מהקולקציות שלי ובחרה מספר דגמים שאכין לה מהזהב שלה
היא הייתה שיעור בשבילי, ובזכותה את ואני בנינו תוכנית איך הכי חכם זה יהיה רווחי
היום יש אצלי בסטודיו 2 מסלולים
או שאני לוקחת את הזהב והלקוחה מוכרת לי אותו. היא מקבלת זיכוי לקניית תכשיטים מהקולקציות
או שאני שומרת על הזהב ועושה להם עבודה של התכה והפיכה של תכשיט חדש, פה אנחנו יותר מוגבלים בעיצוב, אבל גם באופציה הזו הלקוחה בוחרת דגם שקיים במלאי
באופציה השניה משלמים לי לפי שעת עבודה, היות וחומר שייך לה
לא תמיד זה יוצא משתלם כי הזמן שלי יקח והעבודה הזו לוקחת זמן
הכל מאד אישי ומאד אינטימי
הצורך הזה צץ ספונטני, לא תכננתי את זה. זיהיתי שיש כאן משהו שהוא נכון ועכשיוי לעידן של חיינו, אנשים רוצים למחזר, רוצים להנות מתכשיט, אבל הם לא יכולים, נמאס להם מתכשיט ישן, ב להם להוציא את היהלום שקיבלו לפני עשור + והם רוצים לחדש לתכשיט מודרני
כמעט כל הלקוחות בוחרות תכשיט מהקולקציה, עם התאמות של היהלומים שלהם, או הדרישה שלהם.
כמובן מדי פעם אני עושה הזמנות אישיות וכולי….