34.4K
Downloads
50
Episodes
שיחות אישיות וכנות עם בעלי עסקים שעברו דרך מרשימה ומאתגרת והצליחו עסקית ואישית. מטרת הפודקאסט היא להנגיש מידע, תובנות וכלים מאילו שצברו חכמה לאורך הדרך ולהעניק אותם באהבה לכם
Episodes
Thursday Nov 02, 2023
Thursday Nov 02, 2023
לא אשכח לעולם את השבת הנוראית ב 7 לאוקטובר כשהתעוררתי לחדשות המזוויעות והבנתי שקורה פה משהו גדול ונוראי. נצמדתי לטלפון וכל רגע הגיעה ידיעה חדשה ויותר קשה מקודמתה, חלום בלהות
למזלי, עוד באותו הערב פנתה אלי יעל הדר שכנה מדהימה מהמושב ואמרה- בואי נעשה יחד משהו למען החיילים, בלי לחשוב פעמיים אמרתי כן. וכך תוך כמה שעות הקמנו חמ"ל לחיילים וחיילות מפעל שהפך להיות גדול יותר מיום ליום וכלל רכש של מוצרים, ניהול נהגים, מלקטים, קהילה של מבשלים, קניינים, דוחות, חשבון תרומות, שיווק, וקשרי לקוחות וכמובן קובץ אקסל. בימים הראשונים בקושי הצלחנו לעמוד בדרישות שהגיעו מהשטח, הטלפון קרס והצרכים היו רבים החל מפנסי ראש, סוללות ומטענים ועד לבגדים, אוכל ונשנושים. הפעילות האינטנסיבית הזאת עזרה לי לא ליפול לייאוש ולקיפאון במיוחד בימים הראשונים וגרמה לי לפעול כמיטב יכולתי גם כשבקושי הצלחתי לישון בלילות ולא הפסקתי לדאוג ולכאוב... לצד הקושי הנוראי מהמצב העגום שהלך והתבהר נחשפתי לאנשים חדשים, לנתינה ונדיבות שהגיעה מהארץ ומהעולם. הנתינה הנחושה הזאת, ההירתמות והעזרה ההדדית הצליחו להאיר לרגעים את עולמי בתוך החושך הגדול
בשבוע השלישי למלחמה, כשהמיזם הענק הזה נכנס לסוג של שיגרה מאורגנת, חזרתי אט אט לעסוק בשליחות המקורית שלי, חזרתי לעסק שלי, ללקוחות וליעוצים. שוחחתי עם עצמאיים ובעלי עסקים, שמעתי את המצוקות והחששות והבנתי כמה קשה עכשיו להיות עצמאי שמתמודד לבד במערכה רב חזיתית וכל כך קשה וכפי הנראה גם ממושכת, ברוב העסקים המכירות פסקו בין רגע ומצד שני ההוצאות המשיכו לזרום וגם לאחר מספר שבועות עדיין אין התאוששות נראית לעין. ומתוך הרצון לסייע, לעשות סדר ולחלוק מידע עם כמה שיותר מאזינים נולד הפרק הזה שמוקדש כולו לעסקים במלחמה, ואין יותר טבעי ומדויק מאשר להזמין לשיחה כזאת את נתנאלה כחלון לוי החכמה, המקצועית והכינה ויחד לנסות ולעשות סדר, להתניע ולשתף מידע חיוני בימים טרופים אלו, להאזנה
ספוטיפי - https://bit.ly/45ZjkCH
באפל ואייפון- https://bit.ly/3tWIEvN
באתר של טלי לבינגר- https://bit.ly/3QGPnTd
לאתר של נתנאלה- https://www.netanella.com/
Friday Sep 29, 2023
Wednesday Aug 30, 2023
Wednesday Aug 30, 2023
כתלמידה של המסורת הבודהיסטית אני יודעת שאחד מסימני הקיום הבסיסיים היא הארעיות, כלומר העובדה שאנחנו חיים בשינויי מתמיד וכל דבר מסביבנו ובתוכנו משתנה כל רגע ורגע. אבל, נדמה שבתקופה האחרונה השינויים תפסו קצב מסחרר, העלו הילוך והם משפיעים על כל תחום אפשרי בחיים הציבוריים, בחברה, בכלכלה ובחיים הפרטיים של כולנו
במפגשים שלי עם בעלות עסקים, הבנתי שהעסקים שלנו מושפעים מהשינויים הללו פעמיים. פעם אחת, העסק מושפע מהשינויים עצמם - שינויים בצריכה, עליות מחירים, התיקרות חומרי גלם, קשב נמוך של הלקוחות ועוד, ובפעם השניה, העסק שלנו מושפע מהשינויים שחלים בנו- יש מי שמגלה שיש לה פחות פניות לניהול העסק ולשיווק, או בילבול גדול לגבי המטרות והיעדים, עייפות מוגברת ותופעות נוספות ומגוונות, כך שהעסק שלנו מושפע פעמיים מהשינויים השפעה מבחוץ ומבפנים
עם התובנה הזאת ואופטימיות שיא, פניתי בשנית לנתלי יצחקוב טרנדולוגית, מרצה וחוקרת והזמנתי אותה להתארח בפודקאסט " עסקים מדברים". שוחחנו על השינויים, הזדמנויות החדשות שקיימות, על מה אפשר ורצויי לעשות למען פיתוח התשתיות, היציבות והתנופה של העסק כבר היום. ניצלתי את המפגש גם בכדי לדבר על הCHATGPT ועולמות ה AI וכיצד הם יכולים לסייע לעסק שלנו, באיזה מקרים כדאי להעזר בהם ולאן כל זה הולך... הצטרפו אלינו.
Friday Jul 28, 2023
Sunday Jul 02, 2023
Friday Mar 31, 2023
Friday Mar 31, 2023
אולי גם את דמיינת את עצמך עם פודקאסט משלך, אולי זה רק חלום מופנם ובישן מהסוג הזה שיום אחד תרצי להגשים או אולי כזה שכבר הצהרת עליו בקול רם. גם עבורי פודקאסט היה בגדר רעיון , חלום רחוק וגדול לפני מספר שנים, וכך גם עבור ליטל רוטמן שראיינתי בפרק הזה. שוחחנו על הדרך המיוחדת והכל כך קלילה ליצירת פודקאסט משלה, על כל השלבים ההכרחיים ובעיקר על תחושת הסיפוק והערך שהפלטפורמה הזאת מעניקה. הפרק הזה הוקלט כבר לפני כמה חודשים וחיכה בסבלנות לרגע המתאים שלו לצאת אל אוויר העולם, זה פרק שאני פשוט מאוהבת בו, שיחה כל כך נעימה, מלאת מידע ותובנות, מזמינה אתכן להצטרף אלי
Saturday Mar 25, 2023
Saturday Mar 25, 2023
אומנים ויוצרים תמיד סיקרנו אותי, מעבר ליצירתיות השופעת ולתוצרים המרגשים, השתוקקתי להבין כיצד הם מצליחים להכנס לבועת היצירה ולברוא שם עולם חדש משלהם מנותק מהבחוץ וממה שקורה. אני שרגישה כל כך "לבחוץ" הזה ועוסקת באובססיביות בהבנת תהליכים, סיטואציות מורכבות ותופעות חיצוניות שונות, התקנאתי לא אחת ביכולת של אומנים ויוצרים להשתבלל לתוך בועה של עשיה שמתכתבת עם הלב שלהם. עם הסקרנות הזאת, ניגשתי לראיין את תמרה אפרת אומנית רב תחומית ומעצבת שעוסקת בקשר שבין אומנות לטכנולוגיה ועסוקה מאוד בימים אלו לקראת תערוכת יחיד שתתקיים בתל אביב מסוף מרץ ועד סוף אפריל 2023
על מה שוחחנו בפרק
איך זוכים במענקים כספיים שמסיעים לאומנים
איך מתארגנים לתערוכת יחיד ומה הם השלבים השונים בתהליך יצירת תערוכת יחיד
איך מתחילים להרוויח מאומנות
איך משווקים ארוע של תערוכה דרך נטוורקינג ואינסטגרם
שאלון לקראת הראיון-
אני מעצבת רב תחומית ואמנית. יש לי סטודיו שפעיל כבר כמעט עשור. העבודות שלי עוסקות בקשר שבין מלאכות מסורתיות וטכנולוגיות מתקדמות. אני מרצה על עיצוב בשנקר ובויצו חיפה. בנוסף נותנת הרצאות ומייעצת לחברות וסטארטאפים בנושאי טקסטיל וטכנולוגיה. יש לי תואר ראשון בעיצוב אופנה משנקר ותואר שני בעיצוב וטכנולוגיה מבצלאל
גדלת בבית שבו ההורים מנהלים עסק משותף "אפרת קובלסקי אדריכלים"?" מסקרן אותי איך זה השפיעה עליך עובדה זו כילדה? ואיך זה השפיע ומשפיע על היותך בעלת עסק בעצמך
ההורים שלי הם לגמרי השראה בשבילי. הם בנו את העסק שלהם בשתי ידים, כל החיים שלהם זה העבודה והעסק, זה כולל את התחומי עניין שלהם, החברים שלהם, התחביבים שלהם. אפילו בתור ילדה גם הטיולי משפחה לחול היו לראות בניינים, או לתערוכות אמנות ואדריכלות. אני לגמרי מושפעת מזה, כל החיים שלי סובבים סביב העסק. כשיש עומס בסטודיו אני שם 24/7 גם בשישי, בשבת, אני מסוגלת להגיע ב5 בבוקר לסטודיו כי אני סקרנית לראות איך דברים ששרפתי יצאו מהתנור. אני ממש מחכה בבוקר להגיע לסטודיו וליצור, זה המקום האהוב עליי. כל התחביבים שלי קשורים בעיצוב וזה לגמרי ממלא את העולם שלי.
מדוע בחרת להיות אומנית רב תחומית ולא מעצבת אופנה או כל תחום עיצובי אחר עם מותג
אני חושבת שהיום בעולם שאנחנו נמצאים יש חשיבות כל כך גדולה לחיבורים רב תחומיים. הם האפשרות שלנו לחדש ולייצר נקודות מבט חדשות. אני מרגישה שהרבה מקצועות דיי מיצו את עצמם, כלומר כבר לא מחדשים, ודווקא החיבור עם תחומים אחרים כמו מדע, מחשבים, ביולוגיה פותח עולמות חדשים ומצביא לתוצרים מפתיעים. אני מאוד אוהבת שיתופי פעולה, לעבוד עם אנשים נוספים אני מרגישה שידע של שני אנשים ביחד הוא כוח. התואר השני בבצלאל פתח לי לגמרי את המחשבה, עשיתי שם תואר בעיצוב וטכנולוגיה, וזו הייתה הפעם הראשונה שנחשפתי לפרויקטים רב תחומיים. זה ממש העיף אותי, נתן לי המון השראה, פתח לי עולם שלם של דברים חדשים שלא הכרתי. היה לי ברור שזה הכיוון שמעניין אותי לחקור ולעסוק בו.
האם אומנים חייבים להיות עניים? האם יש לך בתוכך אמונה כזאת?
עד שהכרתי אותך לגמרי חשבתי ככה, שאי אפשר או קשה מאוד להתפרנס מאמנות. וכבר כמעט שנה שאנחנו עובדות ביחד, והגישה שלי השתנתנה לגמרי. אני חושבת שאם תשאלי את רוב המעצבים והאמנים מה החלק שהם הכי פחות אוהבים בעבודה שלהם הם יגידו שזה העיסוק בכסף. במהלך התהליך איתך הבנתי שזה לא צריך להיות ככה. פתאום אני נהנית לפתוח את האקסל ולמלא את ההוצאות, או לתכנן את התקציב לתערוכה. וגם הבנתי שאפשר להרוויח מזה אם רק לומדים להתנהל נכון. היום אני מבינה שאם מתמידים, עובדים קשה ומייצרים מוצרים יפים זה לא מספיק. צריך גם להבין את קהל הלקוחות, צריך לדעת לתמחר נכון, לבחור חומרים, לדעת איך לשווק, ברגע שמבינים את כל המכלול אפשר להתחיל להרוויח.
אשמח שתשתפי מידע ותתני טיפים על גיוס וזכיה בפרסים ומענקים שמסייעים לך ליצר אומנות ותערוכה בימים אלו, אלו מקורות ישנם היכן זה מתפרסם ואיך זוכים
זה דבר ממש חשוב, שלא כל כך מלמדים בבתי ספר לעיצוב. יש המון מקורות לקבל פרסים ומענקים. האמת שיהיה לי ממש מזל וזכיתי בהרבה מענקים ופרסים ממש שווים שעזרו לי לממש כמה מהפרויקטים הגדולים שלי, כולל את התערוכת יחיד שלי שתפתח בקרוב שבה תומך משרד התרבות והספורט שמפרסם מענקים שווים כל שנה, וגם מפעל הפיס שזכיתי במענק שלו ב2018. בנוסף יש עוד מלא קרנות וקולות קוראים שיצא לי לקבל. האמת שהדרך הכי טובה לעקוב היא דרך המגזין פורטפוליו של יובל סער, הם מפרסמים את כל הדברים האלו בצורה מסודרת וקל לעקוב. רוב הדברים נפתחים סביב ינואר. שווה להכין מראש תיק עבודות והצהרת אמן, ואז ברגע שיוצאים הקולות הקוראים רק צריך לעשות התאמות קטנות לכל קול קורא.
בסוף מרץ שזה עוד 10 ימים תתקיים תערוכת יחיד שלך אשמח לדעת מה הם השלבים לבניית תערוכה? מי הספקים שצריכים להיות מעורבים בתהליך כזה? איך את מנהלת את התקציב של התערוכה? ומה מקורות ההכנסה הצפויים?
כן זה ממש עוד שנייה, ואני בהתרגשות מטורפת!
כבר הרבה זמן שרציתי לעשות תערוכה יחיד, זו תערוכת היחיד השנייה שלי, הראשונה הייתה מזמן ב2015 במוזיאון בית העיר. היה לי רעיון כללי לתערוכה שהוא היה פיתוח של טכנולוגיה שאני עובדת עליה כבר כמה שנים, היא התחילה מהתזה שלי לתואר השני ומשם עברה הרבה גלגולים. הגעתי עם הרבה רעיונות לטליא ינובר, שהיא האוצרת שלי וביחד גיבשנו את הקונספט לתערוכה סביבו נבנו העבודות. התערוכה עוסקת בקוד אלגוריתמי ותרגום שלו למלאכות שונות. את הקוד הטענו בתכנים משבריים, בעיקר סביב משבר האקלים. הקוד יוצר למעשה את הפטרנים אותם אני תופרת לאובייקטים שמוצגים בתערוכה. אחרי שגיבשנו את הקונספט התחלתי לעבוד על האובייקטים. העבודות מתחילות בעבודות המייצגות את היצורים ה"חיים", הוא יהיה קיר מלא בצורות של פרחים/ריף אלמוגים חי. כשתמקדמים בתערוכה היצורים החיים מאבדים מהחיות שלהם והופכים למעין מוטציות שנוצרות ע"י התערבות האדם בטבע, הם מאבדים מהצבעוניות שלהם, והופכים לגופים אפרוריים וגמלוניים, עד שלבסוף נוצרת הקפאה שלהם. הם הופכים למעין מאובנים אותם יצרתי מקרמיקה.
אם אני צריכה לנסות לפרק לשלבים, אז זה התחיל עם רעיון ראשוני, אותו הגשתי למענקים וקיבלתי מענק ממשרד התרבות והספורט והקרן ליוצרים עצמאיים עבור התערוכה. אחרי זה פניתי לגרליה BY5 שבה דמיינתי את התערוכה, זה חלל מדהים עם אור מהמם.
אחרי שהודיעו לי שקיבלתי את המענק התחלתי לקדם את הקונספט ביחד עם טליא. אחרי הקונספט התחלתי לעבוד על האובייקטים, הייתי צריכה להבין ממה הם יהיו עשויים? מה חומרי הגלם. אני עובדת עם טקסטיל וקרמיקה. רציתי לעבוד עם לבד, זה חומר שאני מאוד אוהבת. בארץ אי אפשר להשיג לבד איכותי אז טסתי ללונדון להביא אותו. חודשיים לפני התערוכה עשינו פגישה על עיצוב התערוכה, החלטנו איפה כל דבר יעמוד, איזה פודסטים ואביזרי תצוגה צריך לייצר. בחודש האחרון עבדתי באינטנסיביות על האובייקטים ניסיתי לסיים את הרוב הגדול לקראת יום צילום שעשיתי עם הצלם דן ופרץ והסטייליסטית נורית קריב. הכנו רשימת מוזמנים, ועבדתי על היחצ לתערוכה שאותו עושה לי עדה לחובר. שבוע הבא יהיו יומיים הקמות בגלריה. את התקציב לתערוכה עשינו ביחד וזו הייתה אולי הפעם הראשונה שנהנתי ממש לעבוד על משהו שכרוך בתקציבים, ואני מרגישה שזה ממש בזכותך, שהצלחת להראות לי שזה לא כזה מפחיד, וזה יכול להיות אפילו מהנה. אני מנהלת אותו באקסל, יש את הצפי הוצאות, ואז עמודת הוצאות בפועל. קיבלתי מענק שמכסה חצי מההוצאות של התערוכה, ואת החצי השני אני מקווה להשיג ממכירת העבודות. כל העבודות יהיו למכירה.
איך את משלבת בימים אלו של תערוכה יחיד, יצירה ועשיה בנפחים גבוהים גם אורח חיים שפויי אמהות, זוגיות, יוגה וכו
חד משמעית לא משלבת אורח חיים שפוי :) אני כל כולי בתוך היצירה, בצורה מאוד מאוד טוטאלית.
בגדול לא ישנתי 3 חודשים, אני קמה כל יום ב4 בבוקר, מתיישבת לעבוד. בפילטיס לא הייתי חודשיים, לא ראיתי חברים ואת המשפחה כבר מלא זמן. בקיצור אני כל היום בסטודיו כולל שישי וכולל שבת. מקווה שעוד 10 ימים הכל ירגע ואוכל לחזור קצת לחיים.
Thursday Feb 16, 2023
Thursday Feb 16, 2023
פרק ספיישל הכולל שיחה שעוסקת בשיתוף הפעולה שלקחו בו חלק
גילי רביד מעצבת טקסטיל בעלת מותג היוגה והאופנה אנג'לי
שלי גרוס סופרת בלוגרית ועיתונאית אופנה
סהר שלו עיתונאי, חוקר אופנה, ובעלים של חנות בגדי הגברים אוסף
והמנחה של המפגש דפנה לוסטינג עיתונאית, שדרנית רדיו ומנחת טלויזיה
הפרק הוקלט בלייב בנוכחות קהל
מוזמנים להצטרף ולהנות כפי שאני נהנתי משיחה מלמדת ומהנה
ספוטיפי-http://bit.ly/3xpTIzN
גוגל פודקאסטים- http://bit.ly/3XuBGqQ
אתר של טלי לבינגר-http://bit.ly/3S1RTCO
אנג'לי- https://www.anjaly.com/
Wednesday Jan 18, 2023
Wednesday Jan 18, 2023
קסם, לב פתוח, עומק, התרגשות, סינרגיה, מילים שמסבירות מה חוויתי בהקלטה עם נתנאלה כחלון לוי
נתנאלה כחלון לוי. יזמת, יוצרת, יבואנית ומפיקה. בת זוג של אבירם ואמא של אהבה. בעלת חנות לחומרי יצירה ומוזה " נתנאלה דוט קום". מפיקת יריד החלומות של נתנאלה יריד עיצוב ולייפסטייל הגדול בישראל, יריד איכותי ומוקפד, חוויה משמעותית למבקרים ולמציגים. מנהלת קהילה של עשרות אלפי עוקבים שהולכים איתה לאורך שנים רבות. בימים אלו מתחילה את שנתה ה- 17 כבעלת עסק עצמאי. נדבר על הדרך העסקית שהיא עשתה, על הצלחות אתגרים וחלומות גדולים.
מניחה את זה כאן ופשוט מפצירה בכם/ן וקוראת לכם/ן לפנות 48 דקות ולהקשיב
Thursday Dec 29, 2022
Thursday Dec 29, 2022
לפעמים מחליטים להתחיל מחדש, לעזוב את המוכר והידוע ולפנות לדרך שונה ואחרת. להתחיל מחדש זה תמיד מאתגר, על אחת כמה וכמה כשהדבר קורה בגיל 45 ומצריך גם למידה של עולם תוכן שונה מהמקצוע בו עסקת שני עשורים. שינויי כזה מצריך למידה רבה ופיתוח של מיומנויות חדשות, ועלול ליצר חשש ממפגש עם הלא נודע ולעורר שדים רדומים, או מאידך, ליצר תחושת התחדשות, פריצת גבולות ותשוקה מחודשת.
כשגלית פרידמן נוי האורחת שלי בפרק החדש בפודקאסט, עברה מעריכת דין וטיפול בתיקי גירושין לתחום עיצוב הנעליים היא חשה סוג של הקלה. יציאה ממקום קשה של סכסוכים ומאבקים, לעולם יפה שעושה טוב ונעים. מבחינתה זה היה נהדר לשים בצד 20 שנות קרירה כעורכת דין ולפנות לעולמות העיצוב. הגישה החיובית והבשלות האישית אפשרו לה לשמור על אופטימיות והתלהבות גם נוכח אתגרים רבים וכישלונות שהופיעו במהלך הדרך העסקית
החדשה. ענף יצור ועיצוב הנעליים בישראל, ששגשג בעבר, נמצא כיום בסטגנציה וכל מפעלי הנעליים שהיו בישראל נסגרו עד האחרון שבהם!. גלית נכנסה לתחום מאתגר זה ובנתה צעד אחר צעד את מותג הנעליים אמריה- AMRIA והצליחה להגיע להרבה לקוחות, לחנויות בוטיק ולבבות של נשים שכבר נשבו בקסמו של המותג. להאזנה-
ספוטיפי- https://bit.ly/3jtwHZ2
גוגל- https://bit.ly/2RkzmGk
אתר טלי לבינגר- https://bit.ly/3G78ZcC
תספרי קצת על הרקע שלך- איפה גדלת? האם כילדה ונערה בלטת או אהבת את תחום האופנה? מה בחרת ללמוד באוניברסיטה? מדוע בחרת בתחום הזה
אני גלית בת 50. נשואה ואם לשלוש בנות. גרה בחופית. אנחנו מגדלים סוסים (בעלי – הידוע בכינוי מגשים החלומות הפרטי שלי, רוכש את בעלי החיים ואני המטפלת של גן החיות), כלבים, וחתולי רחוב.
גדלתי בקריות, נולדתי בקרית ים ולאחר מכן בקרית חיים, עד הצבא. ילדות של פעם. הורים צעירים (שהיו דור שני להורים ניצולי שואה, ממש ילדים למשפחות שניות). מלא חברות, אח אחד והורים מאוד מאוד אוהבים. מאז ומעולם אהבתי בגדים, סמרטוטים כמו שאמא שלי כנתה. עבדתי מגיל צעיר, מאוד כדי לרכוש לעצמי מותגים. אז זה היה בנטון. ונעליים, מטורפת על סניקרס. היו לי עשרות זוגות. הכי משוגעות שיש. תמיד היתה לי אמירה שלי באונה, אני חושבת. גילחתי בגיל 17 את כל הראש והשארתי פוני. אמא שלי כמעט הרגה אותי. קצת מרדנית, תלמידה טובה בסהכ. לא סמים אבל לגמרי בורחת מידי פעם עם חבר שהיה גדול ממני בשבע שנים.
כנערה אהבתי לכתוב, ולדבר... בעיקר להתווכח. לדחות מבחנים, לרבי עם המורים... איך שהוא ידעתי שארצה ללמוד משפטים. שירתתי בצבא כמדריכת חיר ובמהלך השנה השניה, אבי שכנראה חשש מאוד שאטוס ליטול אחרי צבא שכנע אותי ללמד משפטים באנגליה. שבועיים בלבד אחרי השחרור טסתי, בקושי בת 20. בדיעבד, הייתי עושה דברים אחרת, קוד מטיילת וכו, מאידך הרווחתי את המגשים.
עריכת דין- כמה זמן היית עורכת דין? במה עסקת? מה אהבת במקצוע הזה? ומה פחות
עסקתי במקצועי כעורכת דין כעשרים שנים, קרוב לעשור הייתי שכירה ולאחר מכן שותפה במשרד שעסק במעמד אישי. אהבתי, אז, את העבודה. דיני נפשות. בעשור הזה נולדו בנותיי הגדולות, עמית ואריאל. אחרי עשור, לקחתי פסק זמן ופניתי ללימודים, קורסים שונים והתחלתי את התואר השני. במקביל עבדתי במפעל המשפחתי. אחרי כמה שנים, המגשים שכנע אותי לחזור למקצוע ולעבוד איתו. עוד שבע שנים, חלפו, במה שהתחיל בבואי תכתבי לי קצת סיכומי, ערעור וכאלה....
בגיל 45 הרגשתי ששבעתי. דורון במקביל העתיק יחד עם שותפו אתכל הפעילות לתא, והתמזג עם משרד נוסף והמשך העבודה היה תלוי בנסיעות יומיות לתא. זה שבר אותי. גם לעבוד במקצוע שהיה כבר שנוא עלי וגם לסבול שעתיים בפקקים,
ואז דורון הציע שאלך לעבוד כקניינית. אני כמובן מאוד פיקפקתי, בת 45 מגיל 23 עורכת דין, אז עם שני תארים ותזה להגשה כחלק ממה שקיוותי שיהיה הדוקטורט שלי.
באותה תקופה הבנות למדו בביה"ס הדמוקרטי, ואמא של אחת הבנות היא בעלת רשת חנויות אופנה. שינעתי אותה שהיא צריכה קניינית, בהתנדבות, בהתחלה עבדתי במקביל חצי שבוע כעורכת דין וחצי בקניינות. דרכה בעצם הגעתי לעולם הנעליים. כחלק מהמוצרים שהיו בחנות , היו גם נעליים, קולקצייה מאוד קטנה שהיא עיצבה וייצרה. בתחום הזה היא נתנה לי יחסית חופש ואצלה עיצבתי יחד איתה שתי קולקצייות נעליים, למדתי על העורות על האימומים וכאן היה הבסיס שלי לעולם הנעליים.
אחרי מספר חודשים כאשר עזבתי לחלוטין את עיסוקי כעורכת דין, רציתי כבר לעבוד במשרדה מלאה בקניינות, אותה אמא אצלה עבדתי, אמרה שאין לה יכולת לשלם לי, והיא הציעה שאעצב נעליים.
זה כמובן נשמע לי מופרך אבל אמרתי לעצמי ננסה. באותה תקופה עשיתי כמה הסכמי גירושין, ואני זוכרת ששכר הטרחה של תיק אחד הוקדש כולו לייצור הקולקצייה הראשונה שכללה 4 דגמים של סנדלים שטוחים. בסגנון גריק סנדל היום.
מתי החלטת לעזור את עולם עריכת הדין? ומה חווית כשקיבלת את ההחלטה הזאת? האם מיד ידעת במה את הולכת לעסוק ולאן פנייך מועדות? האם היה סוג של משבר זהות? מחשבות כמו- מי אני אם אני לא עורכת דין? איך קיבלו את השינויי הזה הסובבים אותך (בן זוג, הורים, חברות, הבנות)? איך זה מרגיש שעוזבים את המוכר והידוע ועוברים לתחום חדש ולא מוכר
אני חייבת לומר שאת הרוח הגבית נתן לי המגשים ומכאן שמו. הוא לא מבין דבר באופנה אבל מספיק אוהב אותי כנראה בשביל לומר לי, תגשמי לעצמך חלומות. אל תדאגי לפרנסה אני כאן. בעיני זה מופלא. אני יודעת מאיזה עיסוק הוא מגיע, כמה הוא תובעני וקשה. יש שיאמרו מסוכן. אף אחד לא עזר לנו, כל מה שיש לנו הושג בעשר אצבעות של כל אחד מאתנו.
אז ייצרתי אבל לא באמת ידעתי מה לעשות עם זה. שהרי אני לא קרובה אפילו לתחום. מגין 24 אני עורכת דין. מי לי ולאופנה. חברה טובה, בשם נעה שהקימה באותה תקופה מיזם אופנה מופלא שנקרא שמועה, חנו שפועלת על בסיס שבוע בחודש ואגדת בתוכה מעצבים, הבטיחה לי שהיא תתן מקום לסנדלים וכך היה. החנות שהחלה את דרכה בכפר ויתקין, סמוך לביתי הציגה בין יתר מרכולתה את הסנדלים. ואפילו מכרה . התנאי שלי היה שנעה לא תספר מי עומד מאחורי המותג. מאוד מאוד חששתי מתגובות של אנשים. שהרי כולם מכירים אותי כעורת דין מה פתאום מעצבת. עבורי זה ממש היה באיזו זכות את מכנה את עצמך מעצבת.
ובאת איזה אחהצ ישבתי אצל חברה, והגיעה חברה שלישית שמספרת על סנדלים מדהימים שיש אצל נעה.... מלבי לדעת שאני מאחורי.
ככה התחילה אמריה. ברקע היו ועדיין שתי חברותיי הטובות, עדח, שהיא כמוני עורכת דין, והיא עומדת מאחורי השם (שמורכב משמות בנותיי), ומאחורי העניינים המשפטיים של אמריה, ומירב, שהיא מעצבת, ואתן מכירות, והיא נותנת לי הרבה אינפוטים על העיצובים גם בצבעים ועיצובים, וגם מהמקום של הפרקטיקה,
נעלים- מה לך ולזה? למה בחרת בעיצוב נעליים דווקא מבין כל האפשרויות
התגלגלתי, ממש כך, לא בטוחה שאם הייתי יודעתבמה זה כרוך הייתי באמת מגיעה לשם.
מה אפיין את השנתיים הראשונות של בניית המותג אמריה? איזה מותג החלטת לבנות (איכות, מחיר, מיצוב)? אילו אתגרים היו לך בתחילת הדרך? איך התמודדת עם העובדה שאת לא מעצבת נעליים, לא למדת עיצוב ואת לא מכירה את השוק? מה למדת על התחום הזה בארץ? במי נעזרת בכדי להתקדם ולהתמקצע?
ואווו היה קשוח. עבורי קשוח עד היום. מכל הבחינות.
קודם כל לא הכרתי כלום. אחרי שעשיתי את הקולקצייה הראשונה וייצרתי אותה בחברון כי זה היה הדבר היחידה שהכרתי, עדי חברתי גילתה על יריד שפוני. שם הכרתי חברה מעצבת נעליים והיא שלחה אותי לגל שוקרון, שהעבירה באותה עת קורס לעיצוב נעליים. דרך גל הכרתי את אודי שפיגל שהיה היצרן הראשון שלי ועבר איתי ימים כלילות של שאלות ולימד אותי את הבסיס. במקביל נסעתי לאיטליה לתערכוה. הכרתי יצרנים ונסעתי שוב לבד. עברתי ממקום למקום, במפעלים של אימומים, עקבים (עם חלקם אני עובדת עד היום), ושאלתי המון. כל הזמן. למדתי. עד היום זה חלק עיקרי אצלי. דרך אודי הכרתי את שי שהיה יצרן הסוליות שלי, וגם אותו שאלתי וחקרתי.
אחרי שני באוניברסיטה מעולם לא למדתי נעליים. הפכתי אוטודידקטית וזה היה נעים לי מאוד. עד היום לא למדתי למעשה באופן מסודר ואני מעשירה את עצמי בקורסים והרצאות.
הייתי כל כך חסרת ידע ולא רק בתחום עיצוב וייצור הנעליים אלא גם בכל מה שמקיף את התעשיה הזו. לא היה לי פייסבוק ולא אינסטגרם שלא לדבר על אתר. למדתי לאט לאט לדבר בשפה חדשה. וזה היה הכיף הכי גדול שלי. נסיתי, ומי שמכיר אותי ידוע שזה לא פשוט עבורי, לקחת אוויר ולהנות מהדרך.
אני חושבת שגם את נכנסת לחיי אחרי שנה או שנתים וחלק ניכר מההצלחה, או יותר נכון מההתקדמות של אמריה אני זוקפת לך. אני באמת חושבת שבכדי שדבר כזה יקרה צריך הרבה מאוד אנשים שיתמכו בו. זה לא יכול לקרות רק אם אני שם.
יש הרה מאוד אנשים שלוקחים חלק בזה. החל מהבית, חברות ואנשי המקצוע.
מתי התחילו להגיע פריצות הדרך בעסק? אילו פעולות שיווקיות עזרו לך בכדי להגיע ללקוחות הרלוונטיים? באילו דרכי שיווק בחרת? ומה היה אפקטיבי עבורך
אני לא מאמינה בפריצה. וזה מצחיק כי זה היה החלום שלי. שמישהו יגלה אותי והכל יתפוצץ. וזה ממש לא קרה. בדרך למדתי שבעבודה קשה מאוד, את מגלה אט אט את קהל הלקוחות.
אני יודעת שבכל מכירה אני חושפת את אמריה למישהי חדשה. אני מאמינה שאם הנעליים שלי יהיו לה נוחות, ואת העיצוב היא מן הסתם אוהבת , היא תחזור.
אני מנסה לבנות איזו שהיא קהילה סביב הנעליים. לתת ערך. כי הרי לא באמת מדובר בנעליים בלבד. מדובר בנשי כמוני. שמספרות את הסיפור שלי. בדכ הבנות שירכשו אמריה גם ישאלו אותי מהיכן הבגדים שהיו בצילומים, אני מנס ליצור משהו עגול שלם.
לגבי אפיקי מכירה אני מאמינה שצריך הכל. אני אולי חלשה בחלק אבל גם חנותפיזית, גם רשתות, גם ממומן, גם מדיה גם בלוגריות הכל. גם חנויות. ירידים, פופאפים. לא לוותר על כלום.
כמו רשת עכביש שתווים שצריכה לכסות כמה שיותר.
ספרי קצת על ההחלטה לעבור למפעל חדש, וכיצד מצאת את המפעל בו את עובדת כיום? איזה יתרונות יש למהלך הזה עבורך ועבור המותג? ואילו חסרונות
בקרונה סגר היצרן הראשון שלי את המפעל. דבר שאילץ אותי לעבור ליצרן אחר בתל אביב.זמן קצא לאחר מכן סגר היצרן של הסוליות. זה דחף אותי להעתיק את הייצור לחול. אני אציין שעוד לפני הקורונה נסעתי ובדקתי מפעלים באיטליה ובתורכיה. אבל המחירים שביקשו ממני היו מאוד מאוד גבוהים. בקורונה, חזר אלי אחד היצרנים שמאוד רציי לעבוד אצלו והציע שנתחיל בתנאים נוחים יותר. ההחלטה שלי לעבור נבעה בין היתר ממצב התעשייה הקשה בארץ. מכונות שנות מאוד, מיעוט אפשרויות בפן העיצובי, מיעוט יצרנים. קשה מאוד לדעתי לייצר היום בארץ. גם אם מביאים את כל חומרי הגלם. הייצור עצמו בעייתי, ומאוד מיושן.
מוטיבציה ונחישות אלו שתי תכונות שמאוד מאפיינות אותך, מאיפה מגיעה המוטיבציה הגבוהה? מה עוזר לך לשמור על רמה גבוהה של אנרגטיות ונחישות? מה מעורר אצלך את המוטיבציה? ומה את אומרת לעצמך שעוזר לך להמשיך לדחוף קדימה כשישנן כישלונות ואכזבות? יש לך מאנטרה מסויימת? נקודות כוח או כל דבר אחר שעוזר לך לשמור על מוטיבציה והנחישות
כמו שאמרתי אני לא מאמינה בפריצה, או לפחות זה לא קרה אצלי. הבנתי די מהר שרק עבודה קשה תקדם את אמריה. עקב בצד אגודל. ממש כך. היו ועדיין יש המון נקודות משבר. זה מאוד קשה להנל עסק של מסחר. אני מכירה את עולם העצמאות, עבדתי כעורכת דין עצמאית, אבל ההתעסקות עם מלאי וייצור, התלות באנשים אחרים יכולה להטריף אותי. יש חלקים שלמים באמריה שאין לי שליטה עליהם. בנוגע לאמביציה, כזו גם, כך גם הייתי כעורכת דין. עבדתי תמיד מצאת החמה. עד מספר שהיא זוכרת אותי עם עמית שהיתה בת חצי שנה בגן שעשועים מדברת בטלפון עם לקוחות.
אני תחרותית מאוד, נגד עצמי, גלית נגד גלית. כמובן שהאתגרים שאת מציבה בפני גם הם דוחפים אותי. אני רוצה לטורף את החיים, האמתשהיום בעיקר דרך אמריה. הבנות הגדולות שלי לא בבית, הן חיילות ואני מאוד מאוד נהנית לראות מהצד מה הן הופכות להיות ולתת תמיכה והכוונה שצריך. אביה בת 16 והיא בבית ואנחנו מלמדים ותומכים. אבל יש לה מן הסתם עולמות משלה והיא פחות ופחות זקוקה לנו ביומיום. דורון שותף במשרד מאוד מצליח בתחום הפלילי ומנהל חיים מלאים. כך שאני היום פנויה לאמריה. אני יכול לחלום אמריה 24/7.
כשיש אכזבות אני חופרת לעדי ומירב. הן מרימות אותי. מגיעלהן הרבה מאוד קרדיט על הדרך של אמריה.
מה התוכניות של אמריה להמשך? פה המקום לספר על החנות החדשה, המיקום ומטרות אחרות.
התוכניות, יש לי המון. את מרסנת ומתעדפת אותן. החנות החדשה היר כמובן חלק אבל החלום האמיתי שלי הוא לצאת לחול.
אמריה פונה לקהל חדש בעיני. נשים כמוני בגילאי 45 וצפונה, שהן לקראת סיום גידול ילדים, בשיאן, עובדות, מנהלות חיי חברה, עוסקות בספורט, פעילות ורוצות להראות טוב, מלבי לוותר על הנוחות. אני חושבת שזה קהל שקצת נזנח. נשים שהן בשיאן, בעלות יכולת כלכלית, שמוכנות ורוצות להשקיע בעצמן, אחרי שסיימו לבנות בית, לקנות לילדים, והן פנויות סוף סוף לעסוק בעצמן.